פסק-דין בתיק עא 1010/07

השופטת נחמה מוניץ :

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (כב' השופט בן חמו - ת.א 4068/01) שניתן ביום 29/11/06, על פיו חוייב המערער לשלם למשיב מר בן צבי יאיר סך של 87,957 ש"ח.

א.         מבוא:

המשיב בן צבי יאיר (להלן: "המשיב"), הינו חבר במושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ - כפר יחזקאל (להלן: "המערער, או האגודה"). בין הצדדים התגלע סכסוך כספי, בגדרו טען המשיב כי האגודה חייבת לו סכום כספי. האגודה הוכרזה כ"חדלת פרעון" ועניינה הועבר לטיפולו של המשקם - עו"ד יוליס (להלן: "המשקם"), אשר דן בטענותיהם של חברי האגודה ובכללם המשיב, לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב- 1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

המשיב כמו שאר 79 חברי האגודה האחרים, ערב בערבות אישית לחובותיה של האגודה כלפי הבנקים שערכם הגיע כדי עשרות מיליוני שקלים. חוק ההסדרים פטר את המשיב מערבותו זו בכפוף לתשלום סך של 11,514 ש"ח נכון ליום 31/12/91 (להלן: "חלף ערבות"). בנוסף, ומחוץ לשולחנו של המשקם, החליטה האסיפה הכללית של האגודה, כי היא תשתדל להשיב כספים לחברים שהיו ביתרת זכות ביום 31/12/91.

ב.         ההליכים אשר התנהלו בפני המשקם, רשם  האגו"ש ובתי המשפט השונים:

ביום 3/8/99 פנה המשיב למשקם בבקשה לקבל בחזרה את סכום חלף הערבות אשר שולם על ידו. ביום 11/8/99 קבע המשקם בהחלטתו: "לתגובת האגודה בתוך 14 יום כי פרעה את יתרת הזכות של החבר לאחר 1.1.92". ביום 13/8/99, הגיעו נציגי החברים הזכאים והאגודה להסכמה. לפיה הוסכם מהו הסכום שיוחזר לזכאים, ובאיזה אופן, בין היתר נקבע בסעיף 3 לאותו הסכם:

"3. הסכומים שיגיעו לחבר (סעיפים 1 ו- 2 לעיל) יוחזרו לו ע"י קיזוז כספי בעת הקצאת מיגרש למגורים על פי החלטת מינהל מקרקעי ישראל 737. זאת עד לסך 20,000 $ שצריכים להיות משולמים לצרכי פיתוח התשתית".

בסעיף 4, נקבע:

"4. במידה והסכומים שיגיעו לחבר, כנ"ל יעברו את הסך של 20,000$, יועבר החלק העודף לחבר הזכאי במזומן מכספי האגודה".

ביום 24/8/99, נקבע על ידי רו"ח של האגודה ובהסכמתה, כי לא הוחזרו כספים כלשהם למספר חברים ובכללם המשיב.

ביום 23/11/99, הורתה המנהלה להסדרים להחזיר כספים לחברים הזכאים וביניהם המשיב, מתוך חשבון האגודה המתנהל במנהלה להסדרים, עבור נושי האגודה. ביום 2/9/99, ניתן פסק דין חלקי של המשקם  ובו קבע כי "החברים לא ישלמו תשלומים נוספים והסכום להחזר יוחזר לחברים על ידי המנהלה להסדרים במגזר החקלאי עפ"י נוהליה". עוד קבע המשקם כי, לא ינקטו נגדם הליכי גביה והם יהיו פטורים מכל תשלום נוסף של חוב או ערבות לנושים, וכי העיקולים אצל המחזיקים בטלים. עוד נקבע כי, החוב הכולל של האגודה למשיב הוא 30,925 ש"ח נכון ליום 31.12.91.

בעקבות פסק המשקם, ביום 10/9/00, פנה המשיב לאגודה לעדכן את יתרת זכותו בספרי האגודה ולהחזיר לו את כל הכספים העודפים ששולמו בגין חלף הערבות ששולם, בהתאם להוראות החוק.

ביום 9/7/01, נשלח למשיב מכתב יו"ר ועד האגודה דאז, מר יוסי חיות, בו נכתב מפורשות כי יתרת זכותו הרשומה בספרי האגודה תוחזר לו בעת רכישת מגרש בהרחבה כפי שסוכם עם חברי האגודה וכפי שנקבע בפסק הדין של רשם האגודות השיתופיות.

במקביל להליכים אשר ננקטו וננקטים בפני המשקם, קבוצת חברים וביניהם המשיב, העלתה בפני רשם האגו"ש טענות באשר ליתרות זכות שנותרו באגודה על פי מאזן לשנת 1985.

ביום 2/11/99, ניתן בהסכמת המשיב פסק דין של רשם האגו"ש (להלן: " פסק רשם האגודות"), אשר קובע בין היתר כי: "היות ומקורותיה של האגודה מוגבלים והינה עומדת בפני הסדר מעטפת בפני המשקם להסדרת כל חובותיה וחובות חבריה והיות ומתוכננת באגודה הרחבה שחלק ממנה יהיה עבור הסדר חוב וחלק אחר יוקצה לחברי האגודה ומומלציהם לכן יתבצע התשלום באחד משני האופנים הבאים: א. תובע שידרש במסגרת הסדר המעטפת לשלם כספים לאגודה יקוזז מכספים אלו הסכום אותו יקבע הרשם לזכותו. ב. תובע שתהיה לו יתרת זכות בהסדר המעטפת או שחובו יהא קטן מהסכום שיקבע הרשם יתרת זכותו או כל זכותו תופחת מההוצאות הפיתוח שאותו ידרש החבר לשלם עבור המגרש בהרחבה, מגרש שיועמד לרשותו או לרשות מומלציו".

חלק מהכספים להם היה זכאי המשיב הועמדו לרשותו, כפי שנקבע בפסק רשם האגודות, שעה שבתו, הגב' נועה עוזר, רכשה מגרש בהרחבת המושב בתאריך 4/10/01, אולם המשיב, ויתר על זכותו זו ולא מימשה, מטעמיו הוא.

ביום 17/2/02 הגיש המשיב לביצוע את פסק רשם האגודות השיתופיות ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה. כב' ראש ההוצאה לפועל דחתה את בקשתו ביום 2/4/03, וקבעה:

".. אין מחלוקת שהרשם קבע סכום, כלומר שנפסק סכום חיוב שעל החייב לשלם לזוכה, אלא שהצדדים הגבילו את אופן גביית הסכום הנ"ל, בדרך של קיזוז חוב או קיזוז כנגד מכירת נכס...".