פסק-דין בתיק עא 1006/06

כב' השופט זיאד הווארי- אב"ד

רקע:

1.         המשיב פתח נגד המערערים וערבים נוספים תיק הוצל"פ מס' (9-04-04828-10) (להלן: "תיק ההוצל"פ), בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, וזאת לביצוע שטר חוב ע"ס 141,100 ש"ח אשר נעשה ונחתם ע"י המערערים לפקודת המשיב בתאריך 14/12/1992. תיק ההוצל"פ שנפתח מתייחס ליתרת חוב ע"ס 50,000 ש"ח נכון ליום  1/6/04.

2.         בחלוף המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, הגישו המערערים ללשכת ההוצל"פ בנצרת התנגדות לביצוע השטר ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. הבקשה הועברה לביהמ"ש קמא, אשר שמע אותה ודחה אותה בהחלטתו מיום 21/12/05.

החלטת ביהמ"ש קמא:

3.         אין טעם בהארכת המועד, וזאת על שום שלא עלה בידי המערערים להראות כי עומדת להם טענה עניינית כנגד ביצוע השטר. הטענות אשר הועלו ע"י המערערים בבקשתם, נטענו בכלליות רבה ובהעדר פירוט מינימאלי.

4.         מאז הגשת הבקשה נקפו מספר חודשים, ובמהלכם חדלו המערערים מלהשלים את הפרטים המהותיים החסרים בבקשתם.

5.         ככל שהמערער לא הבין ו/או ידע אכן מה עליו לעשות לאחר קבלת האזהרה, האם יתר החייבים לא הבינו אף הם, כי עליהם להגיש התנגדות לביצוע שטר, כפי שמצויין באופן מפורש באזהרות שהומצאו להם.

6.         לגופו של עניין קבע ביהמ"ש קמא, כי נראה לכאורה כי סיכויי ההתנגדות להתקבל אינם גבוהים. הפנה לחוות הדעת שהוגשה מטעם המערערים וציין כי אין במסמך זה כדי למלא את החסר בבקשתם של המערערים. שכן אין בכוחה של חוות דעת לבוא במקום עדותו של בעל הדין האמור לדעת מידיעה אישית את העובדות לאשורן. חוות דעת חשבונית אמורה לעולם לכמת ולתרגם למספרים את טענותיהם העובדתיות של בעלי הדין ואין כוחה עימה לבוא תחתן של אלו.

            לאור כל האמור לעיל, דחה ביהמ"ש קמא את הבקשה. מכאן הערעור שבפנינו.

טענות המערערים:

7.         המשיב גבה ודרש רבית בשער העולה על השער המותר בחוק ועורך הדין של המשיב קיבל כסף, בלי לדווח, לא לבנק ולא להוצאה לפועל. אין לתת למשיב להסתתר מאחורי תקופת סדר הדין, וכך להתחמק מאחריותו לציית לחוק.

8.         כאשר ביהמ"ש שוקל האם להאריך מועד, עליו להתייחס לנסיבות תקופת האיחור, סיבת האיחור, הנזק הצפוי למבקש, אם לא תינתן הארכה לעומת הנזק למשיב אם הארכה אכן תנתן, סיכויי ההגנה של המבקש וכן טובת הציבור.

9.         המערער מס' 1 (להלן: "המערער") איחר בחמשה חודשים, אבל היה כל הזמן בקשר עם ב"כ המשיב. ב"כ המשיב מודה בזה שנתן למערער להאמין שמטפלים בטענותיו שהוא לא חייב.

10.        המערער הצהיר כי כאשר הוא קיבל את הודעת ההוצאה לפועל, הגיע אישית לב"כ המשיב. ב"כ המשיב לא  הפריך את העובדה הזאת. לכן, המערער לא הזניח את הליך ביהמ"ש, אלא חסך זמן וטרחה לביהמ"ש ולב"כ המשיב וטיפל בתביעה נגדו באופן ישיר ומהיר.

11.        המערער איחר, כי הוא הסתמך על מילת ב"כ המשיב, ייתכן שהמערער אשם על תמימות, אבל זה לא מצדיק ענישה של אישור חוב ענקי שלא קיים.

12.        אם ביהמ"ש לא יאריך את המועד להגשת התנגדות, המערער וכל בני משפחתו יסבלו מנזק בלתי הפיך וישאו בחוב שבחיים לא יוכלו להרים.

13.        ב"כ המערערים הפנה לחוות הדעת של המומחה לבדיקת חשבונות  בנק, וציין כי המומחה הסתמך רק על החוק ועל המסמכים של הבנק ושל עורך הדין של הבנק והגיע למסקנה, ששער הריבית פוגע בחוק (כך נטען במקור, ז. הווארי). המשיב לא ניסה בפני ביהמ"ש קמא להפריך את מסקנות המומחה.

14.        ב"כ המערערים טען עוד, כי מדובר במשיב, אשר גבה ריבית בלתי חוקית, עבירה המזיקה לא רק למערער, אלא פוגעת בכלל לקוחות הבנק.

טענות המשיב:

15.        ב"כ המשיב, תומך בהחלטת ביהמ"ש קמא ומבקש להתירה על כנה. טען כי, המערערים קיבלו את האזהרות בתיק ההוצל"פ במסירה כדין ביום 5/8/04, ועל עובדה זו המערערים אינם חולקים.

16.        בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ נגד המערערים ומסירת האזהרה לידיהם, פנו המערערים לב"כ המשיב באמצע חודש אוגוסט 2004 לערך, וביקשו לפרוס את חובם בתשלומים לשיעורין, והמציאו לידיו מסמכים התומכים בבקשתם והמראים על מצבה הרפואי של המערערת מס' 2 ושל בתם הקטינה, המערערים אף שלחו בפקס מסמך נוסף למשרד ב"כ המשיב והבטיחו להשלים את החסר, הדרוש להביא עניינם בפני הועדה הבין משרדית, בהקדם ככל שניתן, אך לא עשו זאת. רק משהוצאו נגד המערערים פקודות מאסר בתיק ההוצל"פ, נזכרו המערערים בתיקם והתעוררו להגיש ביום 19/1/05 בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, כחמשה חודשים וחצי מיום מסירת האזהרות לידיהם.

17.        המערערים לא הראו טעם מיוחד  לאיחור בהגשת התנגדותם. ב"כ המשיב הפנה לשורה ארוכה של פסקי דין, בהם נקבע, כי חובה על המבקש הארכת מועד, להצביע על טעם מיוחד, כדי שבקשתו תענה.  המערערים לא הראו טעם מיוחד שיצדיק סטייה מן החיקוק, ולא יפגע באינטרסיו של הצד שכנגד, אשר פיתח ציפייה בדבר סופיות הדיון, לכן ביקש ב"כ המשיב לדחות את הבקשה להארכת מועד בהעדר טעם מיוחד.

דיון והכרעה:

18.        על פי סעיף 81 א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר, ותקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ - 1979 קובעת, כי המועד להגשת התנגדות הוא 20 יום מיום המצאת האזהרה.