פסק-דין בתיק עא 003754/04

ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם א' שילה מיום 21.10.04 (בש"א 6017/01, 21546/01 בת.א. 2448/01) לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט והיתר ההמצאה, שניתן למשיבים במעמד צד אחד, הותר על כנו.

בהחלטתו המפורטת והמנומקת דן כב' הרשם בכל טענות המערערת ומעיון בהודעת הערעור, נראה כי המערערת שמה לה למטרה לנהל הליך ארוך ומתיש תוך התעלמות מהעובדה כי מדובר בהליך מקדמי אשר במסגרתו אין בית המשפט אמור להכריע בשאלות העובדתיות השנויות במחלוקת, ובשלב זה אין התובעת צריכה להוכיח שיש לה עילה טובה באותה מידת וודאות הדרושה במשפט עצמו והמבחן הוא אם יש לה "תביעה ראויה לטיעון" כפי שנקבע בע"א 98/67 ליבהר נ' גזית ושחם פ"ד כא (2) 243, 248.

מאחר, שכאמור לעיל, כב' הרשם בחן ביסודיות את כל טענות המערערת, לא נותר לי אלא להתייחס לטענות שהן רלוונטיות להחלטה על פי הכללים שנקבעו בפסיקה.

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

תובע מס' 3, מר אדם גרינברג, הינו צלם סרטים שמקום מושבו בלוס אנג'לס והוא עוסק במקצועו במסגרת הפקות של סרטים בהוליווד.

תובע מס' 4 , ד"ר יאן גרינברג, אחיו של תובע 3, הינו אזרח ישראלי המתגורר אף הוא בלוס אנג'לס.

תובע מס' 5, מר איל רוזנפלד, הוא אחיינם של תובעים 3 ו-4.

תובעים 3-5 הינם בעלי מניותיהן של תובעות 1-2 שהן חברות שמקום רישומן בישראל אשר יוסדו לצורך ביצועה של העיסקה נשוא התביעה.

הנתבעת הינה חברה זרה, שהתאגדה לפי חוקי מדינת דלאוור העוסקת, בין היתר, בפיתוח ועיבוד סרטי צילום במסגרת מעבדות בארה"ב, קנדה, איטליה, אנגליה ועוד.

הנתבעת הינה חברת בת של חברת Deluxe Entertainment Services Inc המוחזקת ע"י קונצרן ראנק ( Rank Corporation).

בתאריך 4.5.00 חתמו תובע 3 בשם תובעת 2 ומר סיריל דרבינסקי בשם הנתבעת על מסמך שהוגדר על ידם כ- Terms Sheet   (להלן: "זכרון הדברים").

לחתימה על המסמך קדם משא ומתן שכלל שאלות והבהרות בכתב והחלפתן של מספר טיוטות.

בחלקו הכללי של זכרון הדברים הוצהר כי תובעים 3-5 יסדו לאחרונה חברה, שמטרתה ניהול מעבדה לעיבוד ופיתוח סרטים בישראל בעיר ירושלים; והנתבעת מעוניינת להצטרף לחברה.

בתמורה לצירופה לשותפות ולמתן עדיפות בייצורו של המוצר הסופי למעבדותיה בלונדון ורומא, התחייבה הנתבעת להעמיד לרשות החברה בין מיליון למיליון וחצי דולר במזומן, לרכישת ציוד קבוע לפרוייקט למעט ציוד ה- Telecine.

כמו כן התחייבה הנתבעת לשלם 500,000 דולר נוספים במזומן לאחר שנת פעילות אחת של המעבדה, כהמשך השקעה ולקיים קו אשראי בבנק ישראלי בסך 1,500,000 דולר ארה"ב לשם הקמת הפרוייקט ומימונו הראשוני.

הנתבעת גם קיבלה עליה התחייבות לספק שירותי הנדסה ומידע טכנולוגי מקצועי למעבדה ולמנות מהנדס מפקח לשם פיקוח על בניית הפרוייקט והפעלת המעבדה.

התובעים מצידם התחייבו לקבל מעמד של "מפעל מאושר" המקנה זכות להחזר השקעה עד לסכום של שבעה מליון דולר ולהעמיד לרשות הפרוייקט ידע באשר לשוק הסרטים הישראלי ואת קשריהם בממשל הישראלי.

בהמשך הוסכם בין הצדדים שיעור אחזקותיהם בחברה שתוקם, הייצוג במועצת המנהלים ומינוי מנהל כללי לחברה.

בתאריך 15.6.2000 בשיחה שהתקיימה בין תובעים 3-4 למר דרבינסקי, הודיע להם האחרון כי הנתבעת אינה מתכוונת למלא את התחייבותיה על פי ההסכם, מאחר שבשלב זה, אין ברצונה להיות שותפה לפרוייקט הכרוך בהשקעה כספית נכבדה.