פסק-דין בתיק ע 87/10

בלמ"ס

ערעור (תעבורה) 87/10

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם אבי לוי - שופט

                                                               בעניין:      

התובע הצבאי הראשי -המערער (ע"י ב"כ, רס"ן אופירה אלקבץ-רוטשטיין)

נ ג ד

רס"ן אמיר שדליסקר -המשיב (ע"י ב"כ, סרן רגינה רודלסון)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי חיל האוויר שניתן בתיק ח"א (תעבורה)/138/10 (סא"ל שלמה נחשון - שופט) בתאריך 9/12/2010. ערעור התביעה (קולת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

זהו פסק דין בערעור התביעה הצבאית על קולת העונש, שהוטל על המשיב, רס"ן אמיר שדליסקר בגין עברה של אי ציות לתמרורים, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בה הורשע לפי הודאתו. המשיב הורשע בכך, שנהג ביום 26/7/2009 ברכב צבאי ולא עצר את רכבו טרם היכנסו לדרך החוצה בניגוד להוריית תמרור " עצור", שהוצב בכיוון נסיעתו.

בית-הדין קמא הנכבד הטיל על המשיב בגין הרשעתו בדין קנס בן 200 ש"ח ועונש זה בלבד. בית-הדין קמא נימק את גזר הדין בכך, שאין לחובת המשיב הרשעות קודמות כלשהן.

התביעה עתרה בערעורה להטלת עונש פסילת רישיונות נהיגה על תנאי בנוסף לעונש הקנס. נטען, בהודעת הערעור מטעמה, שהטלת עונש שכזה מתחייבת לנוכח צרכי ההרתעה מפני נהיגה לא זהירה וכן מהלכתו הפסוקה של בית-דין זה בכגון דא.

טרם שנערך דיון בערעור, הודיעו הצדדים כי התקשרו בהסדר טיעון, שבמסגרתו התבקשתי להחמיר את העונש שנגזר למשיב על ידי הוספת רכיב של פסילת רישיון על תנאי.

התבקשתי לדון בערעור שלא במעמד הצדדים.

הסכמת הצדדים היא ראויה ואני מאמץ אותה.

אכן, על מי שמורשע בעברה של אי ציות לתמרור "עצור" ראוי, ככלל, להטיל גם עונש של פסילה על תנאי. משך הפסילה ייגזר כמובן מנסיבות העברה ומנסיבותיו האחרות של המקרה.