פסק דין בתיק ע 83/10

בלמ"ס

ערעור (תעבורה) 83/10

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם אבי לוי - שופט

בעניין:

סא"ל אלונה בוג -המערערת (ע"י ב"כ, רס"ן מרק פרי)

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי -המשיב (ע"י ב"כ, סרן אולגה שץ)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (תעבורה) 324/10 (סא"ל שלמה נחשון - שופט) בתאריך 9/12/2010. ערעור ההגנה (חומרת העונש) התקבל .

פ ס ק - ד י ן

המערערת, סא"ל אלונה בוג נתנה את הדין לפני בית-הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוטי מטכ"ל בגין עברה של  אי-מתן זכות קדימה בצומת, בניגוד לתקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. עניינה של העברה בכך שביום 15 באוקטובר 2008 היא נהגה ברכב צבאי, התקרבה אל צומת ובה תמרור עצור, אך לא נתנה זכות קדימה למשאית, שנכנסה אותה עת לצומת. יצוין, כי המערערת נהגה ברכב במהירות כ- 50 קמ"ש ושוחחה במכשיר סלולרי (באמצעות דיבורית) אותה שעה. יצוין גם, שהמערערת ניסתה לבלום את הרכב בחוזקה; הרכב החליק כתוצאה מהיות הכביש רטוב. מעוצמת המהלומה נהדף הרכב הצבאי הסתובב לימין ופגע עם חזרתו בתמרור שהיה מוצב בצד ימין. אחר כך, פגע צידו האחורי של הרכב הצבאי במשאית. המערערת נפגעה קל, טופלה בבית-חולים ושוחררה עם המלצה לארבעה ימי מנוחה. נגרם נזק של ממש לכלי הרכב הצבאי.

בית-הדין קמא הנכבד הטיל על המערערת בגין עברה זו קנס בסך 500 ש"ח, חייב לפצות את צה"ל בסך של 300 ש"ח וכן הטיל עליה 45 ימי פסילת רישיונות נהיגה ו-4 חודשי פסילת רישיונות על תנאי.

על חומרת העונש הוגש ערעור. במסגרת הודעת הערעור נטען בשפה רפה נגד הכרעת-דינה של הערכאה הראשונה, אשר בוססה על הוכחות המערערת. לחלופין, עתרה המערערת להקלת עונש הפסילה לריצוי בועל אשר הוטל עליה, זאת לנוכח הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העברה (כשנתיים), לשיהוי החריף שחל בהגשת האישום, לנוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה והיותו קשור לתנאי מזג-האוויר ולכך שהמערערת עצמה היא שנפגעה בתאונה.

טרם שנערך דיון בערעור הודיעוני הצדדים כי באו לכלל הסכמה בעניינו. התבקשתי להקל בעונשי פסילת הרישיון בפועל ועל תנאי. הטעמים להסדר נעוצים היו באיזון בין חומרת העברה מחד גיסא לבין מידת רשלנותה הנמוכה של המערערת ועברה התעבורתי הנקי במשך 28 שנות נהיגה, מאידך גיסא.

הסדר הטיעון שהובא לפניי הוא ראוי. מצאתי, אפוא לכבדו.

אכן, התאונה הנדונה כאן התרחשה בשל התרשלותה של המערערת. תוצאותיה לא היו קלות. דא עקא, שהמערערת נוהגת מזה שנים ארוכות בלא עבר תעבורתי כלשהו. לעובדה זו משקל רב עת באים לגזור לה עונש, בפרט מקום בו העברה הנדונה היא עברה של רשלנות.

לפיכך, מתקבל ערעור ההגנה.