פסק-דין בתיק ע 81/03

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט דרום שניתן בתיק דר/58/03 (סא"ל אהרון משניות - אב"ד; רס"ן נחמה גולדשטיין - שופטת; רס"ן אליהו סוייד - שופט) ביום 15/04/03. הערעור (קולת העונש) נדחה.

פ ס ק - ד י ן

1. מונח לפנינו ערעור שהוגש בהתאם לסעיפים 424(א) ו-424(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חש"ץ) - המופנה כנגד קולת עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב, טור' אייל נמט.

המשיב הורשע בבית הדין קמא, על-פי הודאתו, בעבירה שעניינה שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 85 לחש"ץ. הוטלו עליו, בדעת רוב, תשעה חודשי מאסר, אשר מחציתם האחת (ארבעה וחצי חודשים) לריצוי בפועל ואילו המחצית האחרת מותנית למשך שנתיים; כמו-כן, הופעל עונש מחבוש מותנה בן עשרים ושמונה ימים, שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב, וברוב דעות נקבע כי חמישה-עשר ימים מתוכו ירוצו במצטבר לעונש המאסר בפועל והיתרה בחופף, באופן שעל המשיב לרצות חמישה חודשי מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו. שופט המיעוט היה בדעה כי היה מקום להשית על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלה באופן חופף של כל עונש המחבוש המותנה (וכן הוא הצטרף לשופטי הרוב בנוגע למידת עונש המאסר המותנה).

2. נסיבות העבירה שבה הורשע המשיב והרקע לה פורטו בגזר הדין של הערכאה קמא:

"הנאשם התגייס ביום 26/11/02 ומשרת כטירון. ערב המעשה נשוא כתב האישום, צפו הנאשם וחיילים נוספים מיחידתו בסרט 'משחקי איציק' העוסק במשחקים בנשק, וביום האירוע [בתאריך 5/2/03] שוחחו הנאשם וחבריו אודות הסרט האמור, כאשר הנאשם טען כי ביכולתו לבצע את מה שנראה בסרט, ולאחר מכן, נטל את נשקו מסוג רוס"ר M-16, הזיז את עצר המחלק לאחור, דרך את הנשק בלא מחסנית, הכניס מחסנית ובה כדורים ולחץ על עצר המחלק. לאחר שחברו, טור' שוקרון, העיר לו על מעשיו, הוא הוציא את המחסנית והחזיק את הנשק כשידו האחת על המתפסים, והשנייה על ידית האחיזה, והאצבע בשמורת ההדק. בשלב מסוים, העביר את נצרת הנשק לבודדת ופנה לשוחח עם חברו ותוך כדי כך כוון הנשק לפלג גופו העליון של חברו כשקנה הנשק במרחק סנטימטרים אחדים מגופו של החבר. הנאשם שאל את החבר: 'נראה לך שזה יירה כדור?', ובתגובה החבר, טור' שוקרון, הזיז את הנשק ואמר: 'אולי יש כדור', וכתוצאה מהסטת הנשק, אצבע הנאשם לחצה על ההדק ונורתה ירייה.

מהפרטים הנוספים עולה כי בעת שנורתה הירייה היה הנשק מכוון בזוית של 90 מעלות, ולאחר שנורתה הירייה, זרק הנאשם את הנשק על הרצפה וברח מהאוהל. הכדור שנורה פגע בקיר בטון בסמוך למטבח חדר האוכל, והאירוע התרחש בשעה 8:00 בבוקר, לערך.

עוד עולה מן הפרטים הנוספים, כי במהלך הטירונות נשפט הנאשם בגין עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, מאחר שנקר את נשקו ללא אישור במהלך מטווח, ונדון ל-28 ימי מחבוש על תנאי."

3. בית הדין המחוזי עמד, מצד אחד, על הנסיבות לקולא:

"מן המסמכים שהגיש לנו הסנגור, התרשמנו כי הנאשם הוא אדם חיובי בעיקרו, אשר זוכה לשבחים רבים מאנשים שבאו איתו במגע בעבר, החל מחבריו ללימודים, עבור דרך מחנך הכיתה שלו והמעסיק שאצלו עבר וכלה במאמן כדורסל שאימן את הנאשם. הנאשם הודה במעשיו והביע צער עליהם, ובדברו האחרון הביע מוטיבציה רבה להשתלב בשירות תקין בעתיד. אביו של הנאשם העיד אודות המצוקה שכל המשפחה נקלעה אליה בעקבות מעצרו של הנאשם ותימוכין למצוקתה של האם יכולנו למצוא ב-ס/6, ואכן ראינו לתת משקל מסוים לשיקולים אלה."

ומן הצד האחר התייחס בית הדין גם אל הנסיבות לחומרא, בציינו כי:

"לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר במעשים חמורים ביותר ואך כפסע היה בין מעשים אלה לבין אסון כבד של קיפוד חיי אדם. לא אחת הסתיימו מקרים דומים באובדן חיים, ולכן ראוי לשדר מסר ברור וחד משמעי אודות השלילה המוחלטת שיש במעשים מעין אלה שביצע הנאשם. הנאשם גילה במעשיו זלזול משווע בכללי זהירות בסיסיים ביותר והפרה בוטה של כל כללי הבטיחות המתייחסים לשימוש בנשק, ומשנה חומרה יש במעשיו מפני שהם נעשו יום לאחר שהנאשם צפה בקלטת שמבהירה את חומרת המעשים ואת הסכנה הרבה הכרוכה בהם, ויתרה מזאת, כאשר נגד הנאשם תלוי ועומד מחבוש מותנה לאחר שהורשע בדמ"ש בעבירה דומה.

...

...לא ניתן להתעלם מן החומרה היתרה של המעשים, וגם אם הנאשם לא התכוון ללחוץ על ההדק, בסופו של דבר, עצם העובדה שהעז לשים את אצבעו על גבי ההדק בחברת אנשים אחרים, תוך שהנשק מכוון, ולו באקראי, כלפי אנשים אחרים, יש בכל מעשים אלה חומרה מופלגת וסיכון ממשי לחיי אדם, אשר מחייבים מתן משקל רב יותר לאינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות של הנאשם."

בסופו של דבר, נתפלגו דעות השופטים בערכאה קמא, כמצויין לעיל.

4. באת-כוחה המלומדת של התביעה הצבאית בדעה כי העונש שהושת על המשיב הינו מופלג בקולתו, לנוכח הנסיבות המחמירות הרבות המאפיינות את העבירה שבה הוא נכשל, לרבות עובדת היותו טירון, העובדה כי שאב את ה"השראה" לביצוע העבירה דווקא מצפייה בקלטת ההסברה שמטרתה להבהיר לטירונים עד כמה מסוכן השימוש הבלתי חוקי בנשק, וכן העובדה כי לחובתו הרשעה בדין משמעתי בעבירה דומה וכי בגינה היה תלוי ועומד כנגדו עונש מחבוש מותנה.

5. מנגד הדגיש הסניגור המלומד את נקודות הזכות ואת הנסיבות המקלות שעליהן עמד בית הדין המחוזי ובמיוחד את חוות הדעת החיוביות על המשיב, את הודאתו וחרטתו ואת מצוקת משפחתו. לגישתו, העונש שהושת על המשיב אינו קל, כי אם עונש ראוי; ומכל מקום, אין לדעתו הצדקה להתערבות ערכאת הערעור, במיוחד בשים לב לכך שהמשיב אמור לסיים מחר, ה-16/5/03 , את ריצוי העונש שהוטל עליו על-ידי הערכאה קמא.

6. בבואנו להכריע בערעור נתפלגו דעותינו.

דעת שניים מהשופטים