פסק דין בתיק ע 50/04

 ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט צפון שניתן בתיק צפ/92/04 (סא"ל ארז פורת - אב"ד; רס"ן רונן לפיד - שופט; רס"ן עירן אורן - שופט) בתאריך 29/03/04. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

הערעור שלפנינו  אינו שגרתי, והוא מחייב את התערבות  ערכאת הערעור.

המערער, טור' גלעד עמרני, נעדר מיחידתו שלא ברשות למשך כשנתיים.  ההיעדרות תמה בהתייצבותו. בית הדין המחוזי הטיל עליו חמישה-עשר חודשי מאסר בפועל וחמישה עשר חודשי מאסר מותנים. עונש מחבוש, אשר היה תלוי ועומד כלפיו, הופעל באורח חופף.  הערעור מופנה כלפי חומרת העונש.

המערער גויס לצה"ל בחודש אוקטובר 2000. כשבעה חודשים שרת כהלכה. לאחר מכן, נעדר שלא ברשות, בשתי הזדמנויות, ונדון על כך בדין משמעתי. בפני קצין השיפוט מסר: "בבסיס לא התייחסו לבעיות. יש בעיות, חובות, עיקולים, 9 ילדים, הורים לא עובדים". על-פי הנטען, המערער לא זכה לסיוע. לאחר מכן החל בהיעדרות הממושכת נשוא הליך זה. אף בפני בית הדין חזר המערער ותאר את המצוקה הכלכלית הקשה כגורם לנטילת הדין לידיו. המדובר במשפחה המונה 11 נפשות. ההורים אינם עובדים. המערער עובד לפרנסת המשפחה מגיל 16. המערער מסר בפני הערכאה קמא, כי פניותיו למופקדים על נושא תנאי שרות ביחידה ואף לסגן מפקד היחידה לא נשאו פרי; ובצר לו נאלץ לנקוט את הדרך הפסולה של עשיית דין עצמית.

בית הדין המחוזי התקשה לקבל את הסברי המערער, אשר לא עוגנו בתיעוד במסמכים אובייקטיביים. אלא, שבפנינו הוצג מסמך מאת המחלקה לשירותי רווחה במועצה המקומית פרדס חנה - כרכור, הנותן ביטוי למצוקה הקשה. פועל יוצא מכאן הוא הסכמת התביעה, הראויה להערכה, לקבלת הערעור.

עיינו בפרוטוקול. התרשמנו מתמונה כואבת ונוגעת ללב. אין זה נהיר לנו מדוע לא זכה המערער לסיוע. עדות המערער ואמו נתמכה בגרסת מעסיקו של המערער בתקופת ההיעדרות, אשר מסר: "... הילד עובד אצלי מגיל 16... אין מה לאכול בבית... בימים שהוא לא עבד שלמתי לו כי ידעתי שהבית צריך את זה... הוא עבד אצלי גם כשלא הייתי צריך אותו כדי שיעזור בבית...".  על רקע התרשמותנו כאמור; לפי שההיעדרות הסתיימה בהתייצבות המערער; ומשלא קבלנו הסבר מניח את הדעת באשר לכך, שרשויות הצבא לא איתרו את המערער משך תקופה כה ארוכה, הגם שניהל אורח חיים שגרתי  - מצאנו לנהוג עם המערער לפנים משורת הדין, להקל באורח משמעותי במידת המאסר בפועל,  ולהורות, כי יסיים את ריצוי תקופת המאסר בפועל  מחר, ערב חג השבועות, כך שיוכל לעשות את החג עם בני משפחתו.

הפעלת עונש המחבוש המותנה בטלה, לאחר שהסתבר, כי נפל פגם בטופס שהוגש בערכאה הראשונה.

המאסר המותנה מועמד על שישה (6) חודשי מאסר לשנתיים, שהמערער לא יעבור עבירה לפי סעיף 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

בשולי פסק הדין הננו מורים כי עותק פרוטוקול הדיון בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור יועבר אל מפקד בקו"ם, אשר מתבקש להורות על הדרך המתאימה לבחינת שאלת המשך שילובו של המערער בצבא, תוך בחינת זכאותו לסיוע בהתאם לפקודות הצבא.

ניתן היום, ד' סיון התשס"ד, 24 מאי 2004, והודע בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

             אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית       דורפמן

תאריך: ______________________                              ק.          בית            הדין