פסק-דין בתיק ע 42/06

התביעה הצבאית מערערת על קולת העונש שהושת על המשיב, טור' אולג פנחסוב. המשיב הורשע בבית הדין קמא, על-פי הודאתו, בעבירה של אלימות כלפי ממלא תפקיד, לפי סעיף 60 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. בית הדין הטיל על המשיב, בדעת רוב השופטים, קנס בסך 1000 ש"ח, בעשרה תשלומים חודשיים. שופט המיעוט סבר כי היה מקום להשית על המשיב שלושים ימי מאסר לריצוי בפועל. כמו-כן, פה אחד הוטלו על המשיב ארבעה חודשי מאסר מותנים למשך שנתיים.

נסיבות העבירה שבה הורשע המשיב הובאו בגזר-הדין של הערכאה קמא:

"הנאשם, טור' פנחסוב אולג, הורשע על-פי הודאתו על כך שביום 15/8/2005 בעודו שוהה בבס"כ 396 הכה את מדריך הכלואים, רב"ט גולדשלך, בפניו. מכתב האישום ומהפרטים הנוספים עולה כי באותו היום לאחר סיום ארוחת הערב התגודדו הכלואים בשני טורים לשם כניסה לתאים. רב"ט גולדשלך הבחין בכך שהנאשם לא עמד בטורים אלו, אלא התיישב על ספסל ממול התא. רב"ט גולדשלך הורה לנאשם להיכנס לתאו, והנ"ל סירב. הנאשם התמיד בסירובו אף לאחר שרב"ט גולדשלך הבהיר לנאשם כי הוא לא ינעל את התא כל עוד החיילים האחרים לא ייכנסו לתא. בתגובה לסירוב, הורה רב"ט גולדשלך לנאשם לגשת למשרד המ"פ. הנאשם השיבו 'מה אתה מאיים עליי עם המ"פ שלך?', תפס בצווארון חולצתו ונגח בפניו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם דימם אפו של רב"ט גולדשלך והלה ניגש לקבלת טיפול רפואי במרפאה. הנאשם הסביר את מעשיו בכך שלא רצה לשבת בתא לבדו".

כל השופטים בבית הדין המחוזי היו מאוחדים בדעתם בדבר החומרה הניבטת ממעשיו של המשיב. עם זאת, רוב השופטים סברו כי אין להשית על המשיב עונש מאסר לריצוי בפועל: ראשית, מאחר שפוטר מצה"ל בגין אי-התאמה חודשים אחדים לפני שהוגש נגדו כתב האישום; ושנית, לאור מצבו המשפחתי הקשה של המשיב והעובדה כי החל בצעדיו הראשונים במסגרת האזרחית. לעומת זאת, שופט המיעוט היה בדעה כי היה מקום לגזור על המשיב שלושים ימי מאסר בפועל, "נוכח הפגיעה הבולטת במשמעת וכן לאור ההתנהגות הבריונית שהפגין הנאשם ללא טעם של ממש כלפי רב"ט גולדשלך, ומתוך שדר שיש לשדר לפיו גופם של השוטרים הצבאיים אינו הפקר".

באת-כוחה המלומדת של התביעה הצבאית הדגישה בפנינו את חומרת העבירה שבה הורשע המשיב. התובעת הצבאית עתרה להחמיר בדינו של המשיב, ולהטיל עליו עונש מאסר בכליאה ממשית, אף מעבר לעונש שהציע שופט המיעוט - חרף פיטוריו של המשיב משירות.

מנגד, באת-כוחו המלומדת של המשיב ביקשה להדגיש, בין היתר, כי העבירה נעברה עוד בחודש אוגוסט 2005; כי היה שיהוי בלתי מוצדק בהגשת כתב האישום, אשר בפועל הוגש בתחילת חודש נובמבר 2005, לאחר שהמשיב כבר היה פטור משירות ביטחון; וכי הפגיעה במדריך הכליאה הייתה "מקומית ושטחית"; וכן כי המשיב פוטר משירות ביטחון והשתלב בחיים האזרחיים. הסניגורית בדעה כי בנסיבות אלה יש ליתן משקל מרכזי להיבט השיקום, ועל כן היא עתרה כי לא נתערב בעונש שהושת.

דין הערעור להתקבל.

המשיב נכשל בעבירה חמורה של הכאת מדריך כליאה, בתוככי בסיס כליאה צבאי. יש ליתן הגנה נאותה לשוטרים הצבאיים הממלאים תפקיד חשוב במסגרת מערכת אכיפת החוק. העונש שהוטל על המשיב, ברוב דעות, אינו מבטא - ולו במקצת - את חומרת העבירה שבה הורשע המשיב. אכן, אין להתעלם מהיבט השיקום ומהנסיבות המקלות שעליהן הצביעו שופטי הרוב בערכאה קמא ושאותן פירטה הסניגורית. עם זאת, לא היה מקום לפטור את המשיב מעונש מאסר ממשי לתקופה משמעותית (ראו, למשל, והשוו: ע/130/99 רב"ט פדידה נ' התובע הצבאי הראשי; ע/181/99 התובע הצבאי הראשי נ' טור' גימפלסון; ע/39/00 סמל אבימלך נ' התובע הצבאי הראשי; ע/60/03 רב"ט כהן נ' התובע הצבאי הראשי).

לאחר שבחנו את מכלול הנסיבות לקולא ולחומרא, ומבלי למצות את הדין, כדרכה של ערכאת ערעור בקבלה ערעור תביעה על קולת העונש, החלטנו להשית על המשיב שלושים (30) ימי מאסר בפועל, בכליאה ממשית, וזאת חלף עונש הקנס הכספי המבוטל בזה על-ידנו.

עונש המאסר המותנה יוותר בעינו, כקביעת בית הדין המחוזי.

המשיב יתייצב אפוא XXXX בתאריך 2/07/06, עד השעה 12:00, לתחילת ריצוי עונשו.

ניתן והודע היום, כ"ט ניסן תשס"ו‏, ‏27 אפריל 2006‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית      דורפמן

תאריך: ______________________                                          ק.          בית            הדין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: