פסק דין בתיק ע 33/04

    ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט עורף שניתן בתיק ער/7/04 (סא"ל מיכה שפיצר - שופט) בתאריך 24/02/04. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

המערער משיג על חומרת עונש המאסר בפועל שהושת עליו בבית הדין קמא. הוא הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה שעניינה העדר מן השירות שלא ברשות, בגין העדרות משירות מילואים שנמשכה 1,483 ימים ושהסתיימה במעצרו. הושתו עליו 45 ימי מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו; שלושה חודשי מאסר מותנים; והורדה לדרגת טוראי.

בית הדין המחוזי נתן דעתו לחומרא בעיקר לתקופת ההעדרות הממושכת, תוך שדחה את הסבריו של המערער לאי-התייצבותו לאורך שנים לשירות מילואים. עם זאת, בית הדין ציין בגזר-דינו, כי אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער וכן מכך שהוא סיים שירות חובה מלא ושירת גם במילואים.

בא-כוחו המלומד של המערער עתר בפנינו לקצר במידה רבה את תקופת המאסר בפועל ולהסתפק בשמונה-עשר ימי המאסר שריצה עד היום. הוא הדגיש בפנינו, בין היתר, כי מדובר בהעדרות ראשונה מן השירות שלא ברשות וכי המערער מעוניין לשרת במילואים באופן תקין. כמו-כן, הצביע הסניגור על מצבו המשפחתי והכלכלי הקשה של המערער. בנוסף לכך, חזר הסניגור וטען, גם בפנינו, כי בנסיבות דנן, התנהגותו של המערער היתה דומה יותר לאיבוד קשר עם יחידת המילואים שלו, מאשר להעדרות מכוונת מן השירות.

לעומת זאת, עמדת התביעה הצבאית היא כי העונש שהושת על המשיב הינו ראוי בנסיבות העניין וכי אין הצדקה להתערב בו, במיוחד בשים לב לתקופת ההעדרות הממושכת.

יש לראות בחומרה כל העדרות מן השירות שלא ברשות, גם של חיילי מילואים. משנה חומרה יש לראות במקרה דנן בתקופת ההעדרות, שהיתה ממושכת במיוחד, וזאת בשים לב לכך שהסבריו של המערער לאי-התייצבותו לשירות מילואים לאורך השנים, נדחו על-ידי בית הדין קמא.

על-כן, אכן היה ראוי להטיל על המערער עונש מאסר, בכליאה, לתקופה משמעותית, לצד עונש מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי - חרף הודאתו באשמה ונסיבותיו המשפחתיות והכלכליות שאינן קלות.

אף על פי כן, החלטנו לקבל באופן חלקי את הערעור, גם אם לפנים משורת הדין. כאמור, זו ההעדרות היחידה של המערער מן השירות שלא ברשות; הוא סיים שירות חובה מלא ואף שירת פעמיים במילואים. בנוסף לכך, בית הדין המחוזי ציין בגזר-דינו, לאחר ששמע את עדות המערער בפניו, כי הוא מוכן לייחס אמון להבעת החרטה שלו ולהתחייבותו להמשיך בשירות מילואים באופן תקין.

בנסיבות כוללות אלו החלטנו, אפוא, להעמיד את תקופת המאסר בפועל על שלושים ימים, שמניינם מיום מעצרו של המערער.

יתר רכיבי הענישה שהוטלו על המערער, יישארו בעינם, כקביעת הערכאה קמא.

ניתן והודע היום, י"א אדר התשס"ד, 4 מרץ 2004, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

             אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית      דורפמן

תאריך: ______________________                              ק.          בית            הדין