פסק דין בתיק ע 29/04

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט עורף שניתן בתיק ער/61/03 (סא"ל משה ינון - אב"ד; רס"ן הדס בן דב - שופטת; סרן מאיר ארילון - שופט) בתאריך 12/02/04. הערעור (קולת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

מונח לפנינו ערעורה של התביעה הצבאית על קולת עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב, סמל קונסטנט מלניקוב.

המשיב הורשע בבית הדין קמא, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה שעניינה אלימות כלפי חייל, לפי סעיף 61 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, וכן בעבירה (אחת) של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והוא זוכה מעבירה נוספת של איומים שיוחסה לו בכתב האישום. בית הדין המחוזי השית על המשיב חמישים ימי מאסר בפועל, והורה כי עשרה ימים מתוכם ירוצו בכליאה ממשית וכי היתרה (40 ימים) תרוצה בדרך של עבודה צבאית. כמו-כן, הוטלו על המשיב ארבעה חודשי מאסר מותנים והורדה לדרגת טוראי.

נסיבות העבירות שבהן הורשע המשיב הן כדלקמן: בתאריך 20.6.03, במהלך ויכוח שהתנהל בין המשיב לבין חייל אחר מיחידתו, רב"ט ניסים טימסית (להלן: המתלונן), נטל המשיב מספריים, שהיו מונחים בסמוך, והושיט את ידו לכיוון מפשעתו של המתלונן, במרחק של כ-30 ס"מ, ואיים עליו כי יזהר לבל ידקור אותו, או יחתוך אותו. כשעה לאחר מכן, אמר המשיב למתלונן, כשהוא אוחז בידו קומקום ובו מים רותחים, כי הוא מסוגל לשפוך עליו את המים החמים, ולאחר שהמתלונן נסוג וצעד צעד אחורנית, שפך המשיב את המים הרותחים לכיוון פניו של המתלונן, ממרחק של כחצי מטר. בעקבות כך נכווה המתלונן בפניו, בלחיו, ברקתו השמאלית, בכתפו ובגבו, קיבל 15 ימי מנוחה בביתו ("גימלים") ונותרו לו צלקות. כן נבדקת האפשרות כי שמיעתו של המתלונן נפגעה.

בית הדין המחוזי סבר אמנם כי העבירות שבוצעו על-ידי המשיב הן חמורות. אולם, מנגד, התחשב בית הדין בחוות הדעת החיובית של מפקדו של המשיב. כמו-כן, נתן בית הדין את דעתו לקולא לכך שלמתלונן היה חלק בהתפתחות האירוע נשוא כתב האישום, בכך שהקניט וקילל את המשיב למרות שהמשיב ורס"ל קנדינוב ביקשו ממנו לחדול מכך - מבלי שיהא בכך כדי להצדיק את מעשי המשיב. בית הדין התרשם כי למרות שלחובת המשיב הרשעה בדין משמעתי בעבירת אלימות, דרך האלימות אינה אופיינית למשיב ו"מדובר, ככל הנראה, במי שמתקשה להתמודד עם הקנטות ועלבונות ומגיב להם באלימות, וכי ברגיל אינו נוהג בדרך זו". בנוסף לכך, נתן בית הדין משקל לכך שהמשיב השתחרר משירות צבאי לפני חודשים אחדים, מצא עבודה והוא מסייע בפרנסת משפחתו, המצויה בקשיים כלכליים. על-כן, וכדי שלא לפגוע בהשתלבותו של המשיב בחיים האזרחיים, הוא הורה, כאמור, כי עיקר עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודה צבאית (ובתנאי "יחידה פתוחה").

עתירת התביעה הצבאית היא להחמיר בצורה ממשית בעונש המאסר בפועל שהושת על המשיב. לדעת התובע הצבאי המלומד, שגה בית הדין המחוזי בכך שלא הטיל על המשיב עונש כליאה לתקופה ממשית וכן בכך שקבע כי עונש המאסר בפועל ירוצה בעיקרו בדרך של עבודה צבאית.

מנגד, עתרה בפנינו באת-כוחו המלומדת של המשיב כי לא נתערב בעונש שהושת עליו - בעיקר מהנימוקים שפורטו על-ידי הערכאה קמא. בנוסף לכך, הדגישה הסניגורית כי המשיב סיים בינתיים לרצות את עשרת ימי הכליאה שהוטלו עליו בבית הדין המחוזי וציינה כי התביעה לא ביקשה מבית הדין המחוזי לעכב את ביצוע העונש ולא התנגדה לתחילת ריצוי העונש במועד שביקש המשיב וכן לא הזדרזה בהגשת הערעור. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהמשיב משוחרר משירות, אין לטעמה של הסניגורית הצדקה להתערב בעונש ואין להחזיר את המשיב אל מאחורי סורג ובריח.

דין הערעור להתקבל.

המשיב נכשל בשתי עבירות חמורות, מכוערות ומסוכנות. משנה חומרה יש בכך שהעבירות בוצעו בתוככי מחנה צבאי, כלפי חייל אחר ביחידה. מקומם של מעשים שכאלה לא יכירם בחברה מתוקנת כלשהי, ובוודאי שלא במסגרת צבאית. כאמור, מעשיו של המערער גרמו לכוויות קשות ולסבל רב למתלונן. לחובת המשיב גם הרשעה קודמת בעבירה דומה של אלימות, בדין משמעתי, שבגינה נדון לעונש ריתוק, שלא הרתיעו מלשוב לסורו.

בנסיבות כוללות אלו, לאור האינטרס הציבורי ושיקולי ההלימה וההרתעה של המשיב ושל הרבים, העונש הראוי היה צריך להיות מאסר בפועל לתקופה משמעותית שכולו ירוצה בכליאה.

יחד עם זאת, מכיוון שהמשיב סיים בינתיים לרצות את עשרת ימי הכליאה שהטיל עליו בית הדין קמא, מאחר שאין מנוס מלהחזיר את המשיב אל מאחורי סורג ובריח לאור חומרת העבירות שבהן הוא הורשע כאמור, ומכיוון שכידוע, ערכאת הערעור אינה ממצה את העונש בקבלה ערעור תביעה על קולתו - החלטנו להטיל על המשיב, חלף עונש המאסר בפועל שהושת עליו על-ידי הערכאה קמא, ארבעים (40) ימי מאסר בפועל, כולם בכליאה ממשית, בניכוי עשרת הימים שאותם ריצה. כאן המקום לציין כי התביעה הצבאית לא חלקה על סמכותנו להשית על המשיב, במסגרת ערעור התביעה, עונש מאסר שירוצה בכליאה, חלף העבודה הצבאית, לתקופה הקצרה מזו שהוטלה על-ידי בית הדין המחוזי - הגם שהיא סברה כי בנסיבות העניין מן הראוי שהתקופה של העונש שנשית תעלה על התקופה של העונש שהוטל בערכאה דלמטה.

הערעור מתקבל בזה אפוא, כאמור לעיל.

המשיב יתייצב ב-XXX XXX XXX בתאריך 8/03/04, עד השעה 10:00, לריצוי יתרת עונשו.

יתר רכיבי הענישה שהוטלו על המשיב בבית הדין המחוזי - יוותרו ללא שינוי.

ניתן והודע היום, י"א אדר התשס"ד, 4 מרץ 2004, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

             אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית      דורפמן