פסק דין בתיק ע 16/04

פ ס ק - ד י ן

1. ס' הפצ"ר החליט לבטל כתב אישום. אין מחלוקת שלא התקיימה הקראה במשפט. האם מוסמך היה בית הדין הצבאי לזכות, באותו שלב, את הנאשם-המערער? ובהנחה שהיה מוסמך לזכות את הנאשם, האם מן הראוי היה לעשות כן?

2. לפי כתב אישום מתוקן, מיום 15 באוקטובר 2003, הואשם המערער בכך שהוציא ממחנה יחידתו 5 כלי נשק מסוג מא"ג. עוד הוא נאשם בעבירה של עסקה אחרת בנשק, ובהוצאת נשק מרשות הצבא.

כנגד המערער התנהל הליך של מעצר עד תום ההליכים, בסיומו החליט שופט של בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע תנאים של חלופת מעצר לגבי המערער. עוד התנהל, ביוזמת הסניגור, הליך של הסרת חסיון לגבי ראיות לגביהן ניתנו תעודות חסיון על-ידי הרשויות המתאימות. בסיומו של הליך זה, הוחלט על הסרת חלק מהחסיון. ביום 30/11/03, החליט ס' הפצ"ר, מכוח סמכותו בסעיף 308(א) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד המערער.

בהחלטה נוספת, מתאריך 21/12/03, של ס' הפצ"ר, הוא נימק את החלטתו לבטל את כתב האישום, בכך שלאור ההחלטה לחשוף חלק מן הראיות החסויות, הרי "לשם הגנה על האינטרס הציבורי שבבסיס תעודת החסיון, אין מנוס אלא לבטל את כתב האישום".

3. עמדת המערער, הן בבית הדין הצבאי מ"ש צפון והן בפנינו, היא כי חרף העובדה שלא התקיימה הקראה במשפטו של המערער, הרי מן הראוי לקחת בחשבון את עמדתו של המערער, בשלב החקירה, בהליכים לעניין מעצרו עד תום ההליכים, ובהליכים הקשורים בחשיפת חלק מן הראיות החסויות. בא-כוחו המלומד של המערער טען, בכתב ובעל-פה, כי לאור עמדתו של המערער, שטען לחפותו לכל אורך הדרך, וזעק, כדבריו, כי הוא חף מפשע, הרי ראוי היה לראות בעמדה זו משום תשובה עניינית מצידו לכתב האישום, ומכאן, הגם שלא קוימה הקראה, יש לקחת בחשבון את נסיבות העניין, ולראות את ביטול כתב האישום על-ידי ס' הפצ"ר כביטול שנעשה לאחר הקראה, כך שראוי לזכות את המערער.

4. בית הדין הצבאי מ"ש צפון דחה, בהחלטה מנומקת, את עמדתו של הסניגור, וביטל את כתב האישום. בשים לב לכך שמסקנתה של הערכאה הראשונה, על הנמקתה, מקובלת עלינו, נסתפק בהנמקה קצרה לעמדתנו זו.

5. על-פי סעיף 388(א) רישא של חוק השיפוט הצבאי "בוטל כתב האישום ולא נקרא הנאשם להשיב על האשמה... יבטל בית הדין את המשפט". כפי שכבר ציינו, אין טענה בפי המערער כאילו נעשה ביטול כתב האישום לאחר שהמערער השיב על האשמה. אין מחלוקת שלא התקיימה ישיבת הקראה. המערער מבקש, שבית הדין ייקח בחשבון את הנסיבות, הן של החקירה והן של הליכי הביניים שהתקיימו לעניין המעצר ולעניין חשיפת הראיות החסויות. לא יכולה להיות מחלוקת שהליכים אלה אינם חלק מן המשפט. כשם שהודאה של נאשם במסגרת הליכים אלה לא יכולה לבוא במקום הודאה מצדו במשפט עצמו, כך גם הכחשות של הנאשם באותו שלב לא יכולות להילקח בחשבון ככפירה בכתב האישום הנעשית בשלב ההקראה.

זאת ועוד: ראיות המוגשות בשלב המעצר עד תום ההליכים או בשלב של דיון בראיות חסויות אינן חלק מן הראיות של המשפט עצמו (אלא אם כן הוסכם על כך במפורש במהלך המשפט). בענייננו, לא נשמעו כלל ראיות במשפט עצמו. הטענות של הסניגור המלומד לגבי התפתחות החקירה, עמדתו של המערער בחקירה וכו' טענות, לא הובאו כיאות בפני בית הדין, מכיוון שההליך עצמו הסתיים קודם שהחל.

במאמר מוסגר יצויין, גם, שטענת המערער כאילו אין להרהר אחר העמדה בה נקט בשלבי החקירה ובשלבים הטרומיים של המשפט, אינה נקייה מספקות. לא רק שהדברים לא הוכחו כיאות, אלא שגם ידועים מקרים בהם נקט נאשם בשלב הקראה עמדה שונה מזו שננקטה על-ידיו בשלבים מוקדמים.

6. הסניגור המלומד תולה, למעשה, את ההחלטה, שבעקבות ביטול כתב האישום, בהערכה בדיעבד של בית הדין לגבי עובדות שכלל לא הוכחו. ברור שזו תוצאה, שלא ניתן לקבל. בענייננו, בוטל כתב האישום בטרם נקרא המערער להשיב על האשמה. ביטול כתב האישום נעשה לפי יוזמה של הסניגור, והוא אינו מבקש להעמיד את עצם ביטול כתב האישום לביקורת שיפוטית. טענתו, בפני הערכאה הראשונה ובפנינו היא, כי לאור ביטול כתב האישום, בכל זאת מן הראוי היה לזכות את המערער. כפי שהסביר בית הדין מ"ש צפון, תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 388(א) ולכן לא ניתן לקבלה.

7. בא-כוחו המלומד של המערער העלה טענות לגבי נפקות אפשרית בעתיד של ביטול כתב האישום לעומת זיכוי, כעתירתו. בשלב הנוכחי, אין כל צורך לחוות דעה בהקשר זה. השאלה אם יש למערער עילה לפיצוי בגין ההליכים שהתקיימו בעניינו יכולה להתברר אם יינקטו הליכים מצדו בכיוון זה. גם טענות אפשריות של המערער, במקרה של הגשת כתב אישום מחודש בעניינו, יכולות וצריכות להתברר לאור הנסיבות, כפי שיהיו באותו שלב.

המסקנה היחידה שמן הראוי להגיע אליה בענייננו היא, שלאור ביטול כתב האישום בשלב בו נעשה, היה על בית הדין לבטל את המשפט, כמצוות המחוקק. 

8. בשים לב לשיקולים דלעיל, אנו סבורים שהחלטת בית הדין מ"ש צפון בדין יסודה. אנו דוחים את הערעור.

ניתן והודע היום, ב' תמוז התשס"ד, 21 יוני 2004, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_______________        ________________            ________________

             אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                  רס"ן     חגית       דורפמן