פסק-דין בתיק ע 151/07

1. המערער הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעברה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של העברה בהיעדרותו של המערער משירות המילואים במשך 953 ימים, שבסיומם נעצר.

2. כעולה מפסק דינה של הערכאה קמא, זומן המערער לתעסוקה בת 24 ימים כנהג. המערער ביקש דחייה בזימון ומשבקשתו לא נענתה, נעדר מאותו שירות מילואים. במהלך תקופת ההיעדרות עשה המערער מהלכים כדי להסדיר את העניין, אולם בסופו של דבר לא התייצב, וההיעדרות באה על סיומה כשנעצר. השופטת הנכבדה קמא שקלה, בגזרת עונשו של המערער, את העובדה כי המערער לא הסגיר את עצמו לרשויות בתקופת מלחמת לבנון השנייה, ומנגד, את היותו של המערער אב לארבעה שפרנסת המשפחה עליו. בית הדין קמא גזר על המערער שלושים ימי מאסר לריצוי בפועל ושישים ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

3. המערער השיג על חומרת העונש. בערעור הודגש כי המערער שירת במשך שנים בשירות מילואים, באורח תקין. המערער הוא גנן במקצועו ותקופת השירות שממנה נעדר נועדה לתקופת האביב, שבה עיקר פעילותו. בקשתו לדחות את השירות לחורף לא נענתה, ואז נעדר ממנו. המערער עשה מאמצים להביא את העניין על תיקונו, שלא עלו יפה. בערעור הודגש כי המערער אב למשפחה גדולה שפרנסתה עליו, ותקופת המאסר עשויה למוטט את המשפחה מן הבחינה הכלכלית. המערער הביע נכונות לשוב ולהשתלב, באופן תקין ותורם במערך המילואים. המערער ביקש להקל במידת עונש המאסר ולחלופין לדחות את מתן פסק הדין בערעור כדי ליתן לו הזדמנות להוכיח כי נכון הוא לשרת במילואים.

4. התביעה הצבאית ביקשה כי הערעור יידחה, בשים לב למשך ההיעדרות, למעצר בסיומה ולעובדה כי המערער המשיך בהיעדרותו גם בשעת מלחמה.

5. בית הדין לערעורים ראה, בסיומו של הדיון, לקבל את הבקשה החלופית. המערער שוחרר מן המעצר ובעזרת באי כוחו ביקש להיקרא לשירות מילואים. עניין זה ארך זמן רב מאוד, מטעמים הקשורים, בעיקרם, ליחידת המילואים שלו. בסופו של דבר, בחודש דצמבר 2008 שירת כשבועיים, כנהג, לשביעות רצון מפקדו.

6. בדיון שהתחדש בפנינו ביקש המערער כי נקל בעונש, באופן שנסתפק בימים שבהם שהה במעצר, כעונש מאסר ממשי. בא כוחו הציע כי לשם האיזון תוכבד מידת המאסר המותנה שתושת על המערער. לחלופין הציע הסנגור כי בנוסף יושת על המערער גם קנס לא גבוה. התביעה, מצדה, עמדה על עמדתה לדחות את הערעור.

7. אכן, משום צורכי הביטחון של המדינה ומשום היבטי השוויון בנשיאת הנטל על הגנתה, ראוי להשית על הנעדרים משירות המילואים עונשים מכבידים ומרתיעים.

8. עם זאת, במקרה הקונקרטי למערער עבר מועיל בשירות סדיר ובשירות מילואים, ודומה כי נקלע למצב דחק, מטעמים כלכליים. למערער ניתנה הזדמנות לשוב ולהשתלב במערך המילואים והוא ניצלה לטוב.

9. בנסיבות אלה סברנו כי ניתן להקל במידת עונש המאסר הממשי שיושת עליו ולשנות את תמהיל הענישה כך שיוטל עליו מאסר מותנה ממושך יותר וכן עונש של קנס.

10. הערעור מתקבל, אפוא. חלף עונשי המאסר שבגזר דינה של הערכאה קמא מוטלים על המערער אחד עשר (11) ימי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו. המערער השלים, אפוא, ריצויו של רכיב ענישה זה; ארבעה (4) חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עברות לפי סעיפים 92, 94 או 121 לחוק השיפוט הצבאי; שש מאות (600) ש"ח קנס שישולם בשישה שיעורים חודשיים שווים החל ב-1/4/2009. אי תשלום הקנס במועדו יביא למאסר למשך 10 ימים. עונש ההורדה בדרגה שבגזר דינה של הערכאה קמא ייוותר בעינו.

ניתן והודע היום, ז' באדר התשס"ט, 1 במארס 2009, בפומבי ובמעמד הצדדים.

         ______________        ______________        ______________

              המשנה לנשיא                         שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: