פסק-דין בתיק ע 123/05

1. המערער, סמל חסן בלאל, הורשע על-פי הודאתו בהוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 ובשימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. על העבירה, שעניינה הוצאת נשק מרשות הצבא, הוטלו על המערער 12 חודשי מאסר, שמתוכם יהיו ששה חודשים לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר, והיתרה מותנית למשך שנתיים, לצד הורדה לדרגת טוראי. על העבירה, שעניינה שימוש בסם מסוכן, הושתו שלושה חודשי מאסר מותנים. הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר בפועל, שהוטל  בגין עבירת הוצאת הנשק מרשות הצבא.

2. נסיבות ההרשעה פורטו בכתב האישום וב"פרטים הנוספים" והוצגו על-ידי הערכאה קמא, כדלהלן:

"... ביום 9/1/03, במהלך תורנות שמירה, שאותה ביצע הנאשם בסמוך לנשקיית יחידתו דאז, גדוד XXX, הוא פתח את חלון הנשקייה והוציא מבעד לסורגים מכלול של נשק, ידית דריכה, חלק אחורי של נשק (כולל קת), ידית אחיזה ובית הדקים של רובה סער מסוג    M-16  וכן את החלקים הנ"ל שהיו שייכים לרובה סער קצר נוסף מסוג M-16        

את כל אלה הוציא הנאשם מהנשקייה לאחר שפרקם מכלי הנשק הנ"ל אשר היו מונחים וקשורים זה לזה במקום תוך שהוא לוחץ על בריח הנשקים. את  חלקי הנשק האמורים הטמין הנאשם מתחת מבנה  מגורים ביחידה. ...שעות ספורות לאחר ביצוע הגניבה, גילה נגד מהיחידה את דבר היעלמם של חלקי הנשק הנ"ל. בתחילה לא הודה הנאשם בביצוע המעשה, אך בחקירה שניה, שעות ספורות לאחר זו הראשונה, ולאחר שנמסר לנאשם כי ניטלו טביעות אצבעות מחלון הנשקייה,  הוא הודה...".

3. בית הדין המחוזי נתן דעתו להיבטי החומרה בפרשה זו. על-יסוד הדברים, שבאו בפני הערכאה קמא, נקבע, כי המשיב "עשה כל שניתן מבחינתו על-מנת לגנוב כל חלק של הנשק אשר לא היה מחובר באופן בלתי נתיק אל הקנה". אשר למניע, אשר עמד ביסוד המעשה, ציין בית הדין: "אין לקבוע אמנם כי הנאשם ייעד את הנשק למכירה או לשימוש עברייני אחר, אך ברור לחלוטין כי הוא התכוון לגונבו לעת מצוא, על מנת שבמידה שיימצא לו שימוש ראוי, הוא יותירו ברשותו." מנגד, ניתן משקל לכך, שכתב האישום הוגש, תוך שיהוי יוצא דופן: שנתיים וארבעה חודשים מיום התרחשות האירוע, כאשר לפני למעלה ממחצית השנה פשט המערער את מדיו.  כן עמדה לזכותו של המערער השבת חלקי הנשק לרשות הצבא, בתכוף לאחר האירוע.

4. בא-כוחו המלומד של המערער סבור, כי לא ניתן המשקל הראוי לחלוף פרק הזמן הרב מאז התרחשות האירוע, כאשר הדבר נבע מרשלנות מובהקת של התביעה הצבאית. עוד הופנינו לכך, שבמניין שיקוליו איזכר בית הדין המחוזי  עבירה נוספת, "הקשורה לאמל"ח ונשק", שבגינה עמד המערער לדין לא מכבר בפני ערכאה אזרחית,  ונתן לכך משקל לחובתו. ההגנה ביקשה להטעים, כי אכן, משפטו של המערער התקיים לא מכבר, אלא שמעשה העבירה התרחש בחודש פברואר 2003, קרי, בסמוך למועד ביצוע העבירה דנן; וכי לגופו של עניין, דובר אך ורק במחסניות (מלאות בכדורים), שנמצאו בביתו של המערער. עוד הופנינו לנסיבות האישיות והמשפחתיות כבדות המשקל.

5. נתנו דעתנו לטיעוני ההגנה, אך אין בידנו להיעתר למערער.  המערער ביצע את מעשה העבירה, בהיותו על משמרתו. תחת לבצע את משימת השמירה, שהוטלה עליו, מעל המערער באמון שניתן בו, וניצל את השעה (" ב- 2 לפנות בוקר בערך... לא מסתובבים שם אנשים"), על-מנת לבצע את הוצאת הנשק. אין צורך להכביר מילים על החומרה והסכנה, שבהוצאת נשק, ובכלל זה רכיבים מרכזיים של נשק, ובהחזקתו בניגוד לדין, באורח בלתי חוקי. ניסיון החיים מלמד, כי נשק (ובכלל זה חלקיו המרכזיים), המוחזקים באורח בלתי חוקי, עלולים להתגלגל לידי מי שחפץ לעשות בהם שימוש בלתי חוקי.  נוכח  הסיכון הרב הטמון בכך, הוצבה בעבירות מסוג זה רמת ענישה, הנותנת ביטוי להיבטי החומרה וצרכי ההלימה. כפי שציין בית הדין המחוזי, אלמלא השיהוי הבלתי מוסבר בהגשת כתב האישום (מענה התביעה לפנינו בהיבט זה לא היה מספק), והשבת חלקי הנשק בסמוך לאחר נטילתם - היה מוטל על המערער עונש חמור מזה שהושת עליו. מידת המאסר בפועל, שהושתה על המערער, מאזנת כראוי בין כלל שיקולי הענישה, ואין לפנינו עילה ראויה להתערב בתוצאה העונשית, שנקבעה  על-ידי הערכאה הראשונה.

הערעור נדחה.

ניתן והודע היום, כ"ב בחשוון תשס"ו, 24 בנובמבר 2005, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

             אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית      דורפמן

תאריך: ______________________                                          ק.          בית            הדין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: