פסק-דין בתיק ע 105/05

מונח לפנינו ערעור התביעה הצבאית על קולת עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב, רב"ט דיאא אל ערידי, ברוב דעות, בבית הדין קמא.

המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 85 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. הוטלו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, בדעת רוב כאמור, ותשעה חודשי מאסר מותנים. שופט המיעוט סבר כי היה מקום להשית על המשיב תשעה חודשי מאסר בפועל. כמו-כן, הורד המשיב לדרגת טוראי. כן חויב המשיב בתשלום פיצויים למתלונן, רב"ט יורי מנגליס, בסכום סמלי של 3500 ש"ח, בגין השתתפות סמלית בכאבו וסבלו.

נסיבות העבירה שבה הורשע המשיב הובאו בגזר דינו של בית הדין המחוזי:

"הפרשה שבה אנו עוסקים גרמה למרבה הצער, לכך שחייל מיחידתו דאז של הנאשם, רב"ט יורי מנגליס, נפצע בצורה ממשית. רוסקה פיקת ברכו, הוא נזקק לשני ניתוחים ואולי יזקק לניתוח נוסף, הוא אושפז במשך 15 ימים, נזקק ליותר מחמישה חודשי שיקום וגם היום הוא מתקשה לכופף את ברכו, נזקק לסיוע קביים כדי ללכת ומטופל בתרופות לשיכוך כאבים ולטיפול במצבו הנפשי וגם לפיזיוטרפיה. כל התוצאות הללו באו פועל יוצא של רגעים ספורים של פעולות מסוכנות וחסרות מחשבה אשר אותן ביצע הנאשם, ואשר הסתיימו לבסוף, בירי של קליע לעבר ברכו של רב"ט יורי, כאמור, חברו של הנאשם ליחידה דאז.

אנו עוסקים כאן באירוע אשר אירע ביום 4/9/04 במועדון המצוי במחנה XXXXX XXXX. הנאשם שירת אז כנהג משאית. בימים שקדמו לכך, במספר הזדמנויות, פתח וסגר הנאשם את תריס נשקו האישי והניע את נצרתו הלוך ושוב. ביום האירוע גופו ישב הנאשם, על ספה במועדון, כשמימינו יושב רב"ט יורי. על מזרן, שהיה מונח על הריצפה, ישב רב"ט זיאד. שיחה התנהלה בין הנאשם לבין רב"ט זיאד ואז הכניס הנאשם מחסנית לנשק, זאת כדי להפחיד את זיאד כמעשה לצון. ניצרת נשקו של הנאשם הייתה במצב בודדת שכן קודם לכן שיחק הנאשם בנצרה והותירה במצב זה. לאחר הכנסת המחסנית, נעמד הנאשם ודרך את נשקו לכיוון החלון. הנאשם הכניס את אצבעו לשמורת ההדק, כיוון את הנשק לעבר פלג גופו העליון של זיאד והתיישב. תוך כדי המעבר למצב ישיבה לחצה, מבלי משים, אצבעו של הנאשם על ההדק ובוצע ירי.

רב"ט יורי, אשר סיכל אז את רגליו, נפגע מהקליע בברכו אשר חצצה בין הנאשם לבין ראשו של זיאד. לאחר האירוע, הניח הנאשם את נשקו על הרצפה, הוזעק למקום אמבולנס, רב"ט יורי פונה לבית חולים והנשק נפרק.

יצוין שבמהלך האירוע, כיוון זיאד את נשקו האישי אל עבר הנאשם אך לא ביצע פעולה נוספת בנשק. יצוין גם שטרם שנורתה היריה ביקשו רב"ט יורי ורב"ט זיאד מהנאשם שיחדול ממעשיו אך הדבר לא הועיל".

באת-כוחה המלומדת של התביעה הצבאית עתרה בפנינו להחמיר במידת עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב - אף מעבר לתקופה שאותה הציע שופט המיעוט בבית הדין קמא.

מנגד, עתר סניגורו המלומד של המשיב כי לא נתערב בעונש שהוטל בבית הדין המחוזי, אשר לדעתו הינו עונש ראוי ואינו מן הקלים. הסניגור ביקש להדגיש, בין היתר, כי האירוע החל בשימוש בלתי חוקי בנשק מצד רב"ט זיאד, אשר הועמד אך לדין משמעתי בגין חלקו באירוע, וכי היה שיהוי כבד בהגשת כתב האישום כנגד המשיב, וכן כי בינתיים סיים המשיב את שירותו הצבאי. כמו-כן, טען הסניגור כי מדובר ברשלנות גרידא מצד המשיב, אשר נזקק בעצמו לטיפול על-ידי קב"ן לאחר האירוע.

דין הערעור להתקבל.

בית דין זה כבר התריע במספר רב של פסקי דין על חומרת העבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק ועל הסכנה הכרוכה בה. לצערנו, במקרה דנן באה לידי ביטוי מוחשי אותה סכנה.

המשיב נכשל בשרשרת של מעשים חמורים של משחק בנשק, כשהנצרה של הנשק פתוחה, וכתוצאה מכך נפצע רב"ט יורי מנגליס באורח ממשי, ואך באורח נס לא נגרמה לו חבלה חמורה עוד יותר. אמנם, היה זה רב"ט זיאד שהחל להשתמש בנשק באופן בלתי חוקי ביום האירוע, אולם המשיב הוא שהסלים את המצב והכניס מחסנית לכלי הנשק שלו, ואף המשיך במשחקיו המסוכנים בנשק חרף הפצרות שיחדל ממעשים אלו.

למעשה, אלמלא השיהוי הרב בהגשת כתב האישום נגד המשיב מצד התביעה, ואלמלא יתר הנסיבות המקלות ובהן חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה והעובדה כי המשיב סיים בינתיים את שירותו - היה מן הראוי לגזור עליו עונש חמור במידה רבה מזה שהוצע על ידי שופט המיעוט בבית הדין המחוזי.

עם זאת, לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, לרבות הנסיבות המקלות האמורות, ולפי שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין בקבלה ערעור תביעה על קולת העונש, החלטנו להסתפק בעונש המאסר בפועל שהוצע על ידי שופט המיעוט בבית הדין קמא (ראו, למשל, והשוו ע/269/89 טור' אדרי נ' התובע הצבאי הראשי; ע/28/98 התובע הצבאי הראשי נ' טור' כהן).

סוף דבר, הערעור מתקבל, באופן שאנו מעמידים את תקופת עונש המאסר בפועל על תשעה חודשים.

מלבד זאת, אין שינוי ביתר רכיבי גזר הדין של הערכאה קמא.

ניתן והודע היום, כ"ב חשון התשס"ו‏, 24 נובמבר 2005, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית      דורפמן