פסק-דין בתיק ע' 5453/08

הנשיא אל"ם א' משניות :

א. ההליכים בבימ"ש קמא

שלושת המשיבים הורשעו לאחר הוכחות בעבירות של חברות ופעילות וכן נשיאת משרה בהתאחדות שאינה מותרת, בשל היותם חברים ברשימת הרפורמה והשינוי ששייכת לארגון החמא"ס, ובשל היותם חברים במוסדות השלטוניים של הרשות הפלסטינית מטעם החמא"ס. המשיב 2 זוכה מעבירה של ביצוע שירות, לאחר שבימ"ש קמא קבע כי לא נמצאו לה תימוכין בראיות שהגישה התביעה. נוכח הדמיון שבין שלושת התיקים, ולבקשת הצדדים, נדונו שלושת הערעורים יחדיו, ופסק הדין מתייחס לשלושת המשיבים יחדיו, אשר יכונו להלן גם המשיב 1, המשיב 2 והמשיב 3 בהתאמה, בסדר קדימה לפי המספר הסידורי של הערעורים. המשיבים 1 ו-3 היו חברים במועצה המחוקקת הפלסטינית, ואילו המשיב 2 היה השר לענייני הקדשים בממשלה הפלסטינית, וכל זאת - לאחר שהתמודדו בבחירות כחברים ברשימה האמורה ונבחרו מטעמה.

בימ"ש קמא גזר על המשיב הראשון 36 חודשי מאסר בפועל, על המשיב 2 נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל ואילו על המשיב 3 נגזרו 42 חודשי מאסר בפועל. על שלושת המשיבים נגזרו גם מאסר מותנה וכן קנס כספי. נימוקיו של השופט הנכבד קמא בשלושת גזרי הדין כמעט זהים, ובשלושתם מפנה השופט לפסק דין שנתן בעניינו של חבר פרלמנט אחר, מחמד אסמאעיל עותמאן טל,בתיק יהודה 3809/06.

באותו תיק, אשר השופט ראה לצטט קטע ממנו, נאמר כי אמנם נקודת המוצא לענישה בפרשה זו היא פסק הדין שניתן בבימ"ש זה בעניינו של וואיל חוסיני (עד"י 3283/08), אולם יש לאבחן לקולא כאשר מדובר במי שאינו תושב ירושלים, והינו אדם מכובד שביקש לסייע לעמו. נאמר עוד כי יש להתחשב לקולא במדיניות המעורפלת של ממשלת ישראל ביחס לבחירות.

בהסתמך על שיקולים אלה החליט בימ"ש קמא כאמור לגזור על המשיב הראשון 36 חודשי מאסר. אשר למשיב השני, נקבע כי מעמדו בכיר יותר מפני שהוא "היה בין המועמדים הבכירים אשר ייצגו באופן נאמן את המדיניות של הארגון שאליו השתייך" , כלשונו של השופט הנכבד קמא, ולכך יש להוסיף גם עבר מכביד, אף כי ישן יחסית, ומשיקולים אלה החליט השופט קמא להוסיף לו 4 חודשי מאסר, יתר על אלה שנגזרו על המשיב הראשון, ולכן נגזרו עליו 40 חודשי מאסר; ואילו ביחס למשיב השלישי, נקבע כי הוא החמור מכולם, נוכח מעמדו הבכיר בהיותו מספר 2 ברשימה הארצית, ונוכח עברו המכביד, ולכן נגזרו עליו 42 חודשי מאסר.

התביעה מערערת על שלושת פסקי הדין, ולטענתה פסקי הדין הללו אינם עולים בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בבימ"ש זה בעניינו של וואיל חוסיני ובשורה של פסקי דין שניתנו בעקבותיו. לעומת זאת, ההגנה טוענת כי אין מקום להתערב בפסקי הדין של בימ"ש קמא, אשר אף אם הקל עם המשיבים, עדיין אין מדובר בסטייה כה קיצונית שמחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור.

ב. דיון

אציין כבר בפתח הדברים כי פסק הדין שעליו הסתמך השופט הנכבד קמא, שונה בבימ"ש זה, לאחר שהתקבל ערעור התביעה על קולת העונש, ולא למותר לצטט קטעים אחדים מהדברים שנאמרו בבימ"ש זה באשר לשיקולי הענישה בפרשה זו בעניין רבעי ו טל (ע' 5166,5168/08).

על הטענה כי יש להקל עם מי שאינו תושב ירושלים, אמרנו כי

 "... העובדה שהמשיב 2 אינו תושב ירושלים, אין בה כדי לאבחן את עניינו לקולא, לעומת אחרים שהינם תושבי ירושלים, ואינני סבור כי ההבדל בתושבות אמור להשפיע על מידת המחויבות שלו לקיומו של החוק ולהקפדה על האיסור להיות חבר ולפעול במסגרת של התאחדות בלתי מותרת".

אשר לטענה בדבר אופי הפעילות והכוונה לסייע לבני העם הפלסטיני שעומדת בבסיסה, אמרנו כי

"... לא אחת עמדו בתי המשפט הצבאיים על החומרה שיש בפעילות שנחזית להיות תמימה ואף חיובית, כאשר היא נעשית במסגרת של ארגון טרור, מתוך מטרה לחזק את השפעתו של הארגון בחברה הפלסטינית...

בכך הלכו בתי המשפט הצבאיים בעקבות בית המשפט העליון אשר עמד אף הוא על מידת החומרה שיש במעשיהם של אלה שבמסווה של פעילות אזרחית תמימה, מביאים להגדלת התמיכה וביסוס האחיזה של ארגוני הטרור בחברה הפלסטינית, ראו למשל בש"פ 6552/05  ראסם עבידאת ואח' נ' מדינת ישראל (תק-על 2005(3), 2120 ,עמ' 2126)".

באותו פסק דין התייחסנו גם לטענה בדבר המדיניות העמומה של ממשלת ישראל ביחס לבחירות, וכך אמרנו בעניין זה:

"... לא יכולה להיות מחלוקת על כך שארגון החמא"ס היה ונותר ארגון טרור מסוכן, שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת לפני למעלה מעשר שנים, והזמן שחלף מאז רק הוכיח את גודל הסכנה הנובעת מפעילותו הרצחנית של הארגון. מלחמת החורמה שיש לנהל נגד ארגוני הטרור בכלל, וארגון החמא"ס בפרט, צריכה לבוא לידי ביטוי גם בענישה הולמת של מי שממלאים תפקידים בכירים בארגונים אלה, ובכך מסייעים לביסוסם ולחיזוק מעמדם בקרב הציבור הפלסטיני. כל השיקולים הללו נדונו בעניין חוסיני, ובית המשפט איזן בין השיקולים השונים, ובסופו של דבר הגיע לתוצאה מסוימת.

בין היתר נשקלה גם הטענה בדבר העמימות  שהייתה באשר לחוקיותה של רשימת הרפורמה והשינוי... שיקול זה נמנה בין השיקולים שגרמו לכך שלא מוצה הדין עם המשיב באותו תיק".

בסופו של דבר באנו לכלל מסקנה כי "... כרסום ממשי ברמת הענישה שנקבעה בעניין חוסיני מבלי שיש טעמים של ממש שמצדיקים זאת, עלול להחטיא את מטרות הענישה ולשדר מסר לא נכון באשר למידת החומרה  שיש במעשיהם של המשיבים וחבריהם...". לכן החלטנו להחמיר בעונשיהם של המשיבים באותו פסק דין, והדברים שאמרנו באותו עניין יפים אף לענייננו.

כאמור, השופט הנכבד קמא הסתמך על פסק הדין שכתב בעניין מחמד טל, ומשהתקבל ערעור התביעה ביחס לאותו פסק דין, ברור כי יש לכך השלכה גם על המשיבים שלפנינו. קיצורם של דברים, מאותם טעמים שפורטו בעניין רבעי וטל, כאמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מהחמרה גם בעונשם של המשיבים שלפנינו.