פסק-דין בתיק ע' 5324/08

השופט אל"ם ד' יהב :

המערער, אמג'ד עצאם עלי אלקאדית.ז 908001118, הורשע ע"פ הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו חמישה פרטי אישום כלהלן:

1.       חברות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנות 84 ו-85 (1) (א) לתקנות ההגנה (שעת חרום) בכך שהחל משנת 2004 היה המערער חבר בארגון גדודי חללי אל אקצה. לאחר הצטרפותו לארגון, בשתי הזדמנויות שונות בקלקיליה, השתתף המערער יחד עם אחרים בכתיבת סיסמאות והפצת כרוזים מטעם הארגון.

2.       שני סעיפי אישום של הנחת פצצה, עבירה לפי ס' 58 (ב) לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945 וס' 14 (א) (2) לצו בדבר כללי אחריות לעבירה (יו"ש) (מס' 225) תשכ"ח 1968.

המדובר בשני מטענה חבלה שהוכנו ע"י שותפו לעבירה, מוחמד טהא מוסטפא טהא, המורכבים ממטף כיבוי אש, חומר אשלגן, גופרית, סוכר ופחם. מטען ראשון הוכן בפברואר 2006 והועבר ע"י המערער ושני שותפיו לאזור שבו פועלים חיילי צה"ל. המטען הונח על ידם, מוחמד טהא הפעיל את המטען שהתפוצץ בסמוך לג'יפ. המטען השני, הוכן במהלך אפריל 2006 והועבר ע"י המערער ושני שותפיו לאותו אזור בו המתינו לכוחות הביטחון, עקב תקלה לא הצליחו המערער ושותפיו להפעיל את המטען.

3.       שני סעיפי אישום של יידוי פצצה, עבירה לפי סעיף 85 (ב) ותקנות ההגנה (שעת חרום) 1945 וס' 14 (א) (2) לצו בדבר כללי אחריות לעבירה (יו"ש) (מס' 225) תשכ"ח 1968.

המדובר בשני מטענים שהיו בהחזקתו של מוחמד טהא, ונלקחו ע"י המערער ושותפים נוספים ע"מ להשליכם לעבר ג'יפים של כוחות הביטחון, במקרה אחד, המטען התפוצץ.

פסק הדין בערכאה ראשונה

ביהמ"ש קמא ציין את ההלכה שנקבעה ע"י בימ"ש זה בתיק איו"ש 137/03 באהר נ. התובע הצבאי, לפיה בהתחשב במצב הביטחוני השורר באזור והפיגועים שהפכו למכת מדינה, שורת הדין מחייבת להרתיע ולהתריע ע"מ שיידע הציבור ככללו כי מי שנוטל חלק בעבריינות כזו ייענש בכל חומרת הדין. בעניין זה נקבע בשורה של פסקי דין כי כשמדובר בעבירות חמורות יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות.

ביהמ"ש קמא ציין כי בעת שבאים לגזור את עונשו של המערער יש צורך לקחת בחשבון את עונשו של שותפו מוחמד טהא שנשפט ל-21 שנות מאסר , אף שחלקו של זה היה חמור ללא ספק מחלקו של המערער.

ביהמ"ש התחשב גם בנסיבות השונות לקולא ובהן, עברו הנקי של המערער, הודאתו באשמה, מצבו הבריאותי והבעת חרטה בביהמ"ש. לאחר כל אלה, החליט ביהמ"ש קמא לגזור על המערער, 16 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום צאתו מהכלא והתנאי הוא שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, למעט העבירה בפרט האישום הראשון, ושנתיים מאסר על תנאי ל-5 שנים על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור את העבירה המפורטת בסעיף האישום הראשון.

הערעור

ב"כ המערער, עו"ד אגברייה טען הן בכתב והן בעל פה בפנינו כי ביהמ"ש קמא החמיר מאוד בעונשו של המערער בהתחשב בעבירות בהן הורשע ובנסיבותיו האישיות. לטעמו, המערער "התלווה" ל מוחמד טהא ולא מילא חלק חיוני בהשלמת העבירה. כמו כן, טען ב"כ המערער כי ביהמ"ש לא נתן משקל מספק לעובדה שמדובר היה במטענים קטנים, לא נגרם נזק לגוף או לנפש ובחלק מהמקרים המפורטים בכתב האישום המטענים כלל לא התפוצצו.

ב"כ המערער צרף לנו שורה של פסקי דין אשר לטענתו מצביעים על כך שיש מקום לשקול הקלה של ממש בעונשו של המערער.

דיון

אנו תמימי דעים עם ביהמ"ש קמא כי יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים על פני הנסיבות האישיות, מקום שמדובר בעבירות חמורות שהן מכת מדינה. העבירות שבהן הורשע המערער חמורות מאין כמותן. המערער במשך זמן ממושך נטל חלק פעיל, אמנם משני, לשותף המרכזי מוחמד טהא, בפעילות צבאית חבלנית שמטרתה פגיעה בגוף ובנפש לחיילי צה"ל העוסקים בפעילות ביטחונית שוטפת.

לא מדובר במקרה חד-פעמי אלא ב-4 מקרים בפרקי זמן שונים כשהמערער ושותפיו עושים כל שביכולתם לגרום נזק רב ככל הניתן. המדובר בהנחה וביידוי של מטענים שאך בנס לא גרמו לקיפוח חייהם של חיילי צה"ל. יחד עם זאת, לא נוכל להימנע מלבחון גם את נסיבותיו האישיות של המערער ולתת להן משקל מסוים, אם כי לא מכריע.

יש לזקוף לטובת המערער, בבואנו לגזור את דינו, כי לא היה השותף המרכזי, וכי עברו עד לאירועים נשוא כתב האישום נקי. כמו כן יש להביא בחשבון את העדר פעולתו במשך השנה שקדמה למעצרו, כמו גם את העובדה שהוא הודה באשמה והביע חרטה בביהמ"ש.

בבואנו לעשות את האיזון המתאים לאחר שקילת מכלול השיקולים ובראש ובראשונה האינטרס הציבורי, אנו בדעה שניתן להקל, הקלת מה בעונשו של המערער ולתת משקל נוסף לנסיבות האישיות ובייחוד להבעת החרטה.