פסק-דין בתיק ע' 4889/08

הנשיא אל"ם א' משניות :

המערער הורשע על פי הודאתו בשלושה עשר פרטי אישום שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, ובכללם שלוש עבירות של חברות בהתאחדות שאינה מותרת; שתי עבירות של הנחת פצצה; שלוש עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה; שתי עבירות נוספות של ירי לעבר אדם ועוד שלוש עבירות של סחר באמל"ח. בימ"ש קמא גזר על המערער 33 שנים מאסר בפועל, וכן 48 חודשים מאסר על תנאי למשך 5 שנים. הסנגור מערער על חומרת העונש. לדבריו בימ"ש קמא חרג לחומרה מרמת הענישה המקובלת, התעלם מחלקו השולי לטענתו בביצוע העבירות ומהעונש שנגזר על השותפים האחרים ולא נתן משקל ראוי לכך שבסופו של דבר לא נגרם נזק ממשי ממעשיו. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בימ"ש קמא.

עיון בכתב האישום מגלה מסכת ארוכה של עבירות חמורות שביצע המערער נגד ביטחון המדינה החל משנת 2002 כאשר הצטרף לחוליה צבאית של "גדודי חללי אלאקצא", ובמסגרת זו השתתף בהנחת מטעני חבלה בשתי הזדמנויות שונות מתוך כוונה לפגוע ברכבים צבאיים הנוסעים בסמוך. אחד המטענים התפוצץ לפני הזמן המתוכנן, והשני התפוצץ כמתוכנן, והכול כמפורט בפרטי האישום השני והשלישי; המערער השתתף בניסיון לרצח של רב יהודי שעבד בחנות ירקות באום אל פחם, כעולה מפרט האישום הרביעי, ושימש כתצפיתן בעת ששני חבריו נעו לעבר היעד כשהם חמושים באקדחים. הפיגוע לא בוצע לבסוף בשל נוכחות מוגברת של כוחות משטרה.

המערער השתתף בירי מאקדח לעבר מגדל השמירה במחנה סאלם, ממרחק של כ-800 מטר, כעולה מפרט האישום החמישי; במסגרת פעילותו בחוליה הצבאית הנ"ל, השתתף המערער ברכישת כלי נשק ותחמושת, כמפורט בפרטי האישום השביעי והשמיני; בשנת 2005 גויס המערער לארגון הג'יהאד האסלאמי, ובמסגרת זו שימש כתצפיתן באירוע ירי שבו נורו כ-30 כדורים מרובה לעבר ג'יפ צבאי שעבר בכביש בסמוך לג'נין, והכול כמפורט בפרטי האישום התשיעי והעשירי.

על אף החומרה הרבה של מעשי המערער כפי שפורטו עד כה, נדמה שהפעילות החמורה ביותר של המערער, מתוארת בהרחבה בפרטי האישום האחד עשר והשלושה עשר, ועניינה במעורבותו של המערער בניסיון להוציא לפועל פיגוע התאבדות וכן פיגוע של מכונית תופת. כעולה מכתב האישום, בפברואר 2006 הביע המערער הסכמתו להשתתף בפיגוע של מכונית תופת בכביש ג'נין - חיפה. המערער היה שותף בהכנת המטען ובחיבורו למצבר חיצוני, ואף המתין ביחד עם אחרים בעמדת תצפית, אולם לבסוף הפיגוע לא בוצע מפני שלא הגיע רכב צבאי לאזור.

חודש לאחר מכן, במהלך מרץ 2006 חיפש המערער אדם שיסכים לבצע פיגוע התאבדות, וכשנמצא כזה הוא נפגש עמו בביתו ביחד עם פעילי טרור נוספים. המערער למעשה חיבר בין המחבל המתאבד ובין אלה שסיפקו את המעטפת הלוגיסטית שנועדה להוציא את הפיגוע לפועל. הפיגוע סוכל בסופו של דבר, כאשר כוחות הביטחון עצרו את המחבל ברכב שנסע בכביש ירושלים - תל אביב, כשבתא המטען תיק נפץ. כחודשיים לאחר מכן, במאי 2006, ביצע המערער עסקאות שונות בכלי נשק, ובין השאר רכש שני רובים, שאחד מהם מסוג  16-M  קצר, הוחזק ברשותו שלושה חודשים, והמערער אף ירה בו באוויר בכמה הזדמנויות, כעולה מפרט האישום השנים עשר.

מדובר בסדרה של מעשים חמורים ביותר שהתפרסו על פני תקופה של שנים אחדות, ונועדו לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל ושלום תושביה, מתוך כוונה ברורה לפגוע בחיי אדם. לא בכדי דרשה התביעה מאסר עולם ואף למעלה מכך. בימ"ש קמא דן בכובד ראש בטענות הצדדים לעניין העונש, והפנה לעקרונות שנקבעו בעניין נופל ( ע' איו"ש 120+122+151+153/02). בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין, ולא התעלם גם מהעונש שנגזר על השותפים של המערער בעבירות השונות שבהן הורשע.

אכן עונשו של המחבל שביקש להתאבד באירוע נשוא פרט האישום האחד עשר הועמד בבית משפט זה על 28 שנות מאסר, ועל השותף באירוע של מכונית התופת נשוא פרט האישום השלושה עשר נגזרו 25 שנות מאסר. אלא שהחומרה היתירה במעשיו של המערער שלפנינו נובעת מהנחישות שלו לפעול לביצוע פיגועים קשים ביותר פעם אחר פעם, וביתר שאת מהעובדה שנטל חלק מרכזי גם באירוע של המחבל המתאבד וגם באירוע של מכונית התופת. מדובר בשני אירועים שבכל אחד מהם הושלם למעשה כל מה שנדרש כדי לבצע פיגוע קשה עם נפגעים רבים, ואך כפסע  היה בין המעשים שבהם הורשע המערער, ובין אסון כבד שבו היו עלולים אנשים רבים לקפח את חייהם חלילה. יש בכל אלה כדי ללמד על מידת המסוכנות שלו, ועל הצורך הממשי לגמול לו בענישה מחמירה שתהלום את חומרת מעשיו, ויהיה בה כדי להרתיע את היחיד והרבים מלהיכשל במעשים דומים בעתיד.

לטעמי, לא רק שבימ"ש קמא לא החמיר עם המערער, אלא שאף הקל עמו במידה לא מבוטלת בכך שנמנע מלגזור עליו מאסר עולם, חרף החומרה היתירה הנובעת מהמשקל המצטבר של כל העבירות שבהן הורשע. בנסיבות אלה, ודאי שלא ניתן לומר כי בימ"ש קמא טעה לחומרה בתוצאה העונשית שאליה הגיע.

נוכח כל האמור לעיל, אני מציע לחברי לדחות את הערעור.          

השופט אל"ם ח' קינן :

אני מסכים.

השופט סא"ל צ' לקח :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של הנשיא אל"ם א' משניות.

ניתן והודע היום, 6 באפריל 2009, י"ב בניסן התשס"ט, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

                 (-)                                               (-)                                                (-)

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: