פסק-דין בתיק ע' 48/09

1. המערער, סמ"ר אלכסיי שרנדוב, הורשע בבית הדין קמא, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעברה של אי קיום הוראות המחייבות בצבא, לפי סעיף 133(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. בית הדין קמא השית על המערער עונש של 35 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודה צבאית, 2 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עברה של שימוש בלתי חוקי בנשק, והורדה לדרגת טוראי.

2. העובדות העומדות ביסוד הרשעתו של המערער, שבהן הודה הוא כאמור, פורטו בגזר דינו של בית הדין קמא -

"ביום שקדם לאירוע נשוא כתב האישום, תודרכו מספר מחלקות להיכנס ל'נוהל 112', היינו נוהל לפיו החיילים מסתובבים עם הנשק כשהמחסניות בתוכו והנשק נמצא במצב 'נצור', כאשר חיילי המחלקה אליה משתייך הנאשם תודרכו, כי הם צפויים להיכנס לנוהל זה.

ביום הרלוונטי, 2.10.07, חשב הנאשם בטעות כי הוחל על מחלקתו נוהל 112 ולכן הכניס את המחסנית לנשק.

במהלך היום השאיר הנאשם את הנשק באוהל, על המיטה, כשהמחסנית במצב של 'הכנס'.

בשעות הערב, לאחר שחזר מפעילות מבצעית, ניקה הנאשם את נשקו מסוג 'נגב' והחליט בנוסף לנקות גם את נשקו האישי מסוג M-4, אותו כינה באמרתו 'צעצוע' ולא ייחס לו חשיבות עליונה, שכן נשק זה שימש אותו אך ורק ביציאה לביתו, שכן במהלך פעילות נשא הנאשם, בהיותו מקלען, את הנגב.

הנאשם הוציא את המחסנית מהנשק, שם את הנשק על שולחן, הלך לשירותים, דיבר עם אנשים ועישן סיגריה, כאשר בזמן זה נותר הנשק ללא השגחה.

לאחר מכן, ביקש הנאשם לפרוק את הנשק, התיישב על כסא נמוך, החזיק את הנשק בזווית של 45-60 מעלות, כשהוא מכוון לרכב מסוג 'האמר', שעמד במרחק של חמישה מטרים ממנו.

הנאשם דרך את הנשק פעמיים, העביר את הנצרה ל'בודדת' ונקר, מבלי לבדוק כראוי את בית הבליעה וללא אישור קצין.

כתוצאה ממעשיו נפלט כדור, אשר פגע בצמיג הרזרבי של ה'האמר', הכדור סטה ופגע בשלט שהוצב במקום, אזי פגעו נתזים ברגלו של סמ"ר אלכסיי אייזרמן".

כעולה מכתב האישום הובהל סמ"ר אייזרמן לבית חולים ונותח.

3. בגוזרו את העונש נתן בית הדין קמא דעתו מחד גיסא לנסיבות החומרה במעשה העברה ובהן: המערער הכניס מחסנית לנשקו מבלי שקיבל הוראה לעשות כן; המערער הותיר את הנשק על המיטה ללא השגחה; ביצע פריקה ללא נוכחות קצין; ביצע פעולת פריקה בניגוד לנהלים ובישיבה על כסא נמוך; וכיוון את הנשק לעבר רכב ה"האמר". מאידך גיסא, שקל בית הדין קמא גם את הנסיבות לקולא: תרומתו של המערער במסגרת שירותו הצבאי; נסיבותיו האישיות של המערער, שהוא בן יחיד שהתנדב לשירות קרבי; השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום (כחמישה עשר חודשים לאחר האירוע); העובדה כי המערער משוחרר מן השירות הצבאי מזה זמן רב; חרטתו של המערער והודאתו בהזדמנות הראשונה. בית הדין קמא ציין כי אין מדובר במעשה רשלני ממוקד אחד, אלא ברצף של מעשים שאך בנס לא הסתיימו באסון. בית הדין קמא סבור היה על כן כי יש לקבל את עתירת התביעה ולהטיל על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודה צבאית, וכי אין זה ראוי כי בנסיבות יחזיק המערער בדרגה פיקודית.

4. המערער השיג על חומרת העונש, בכל הנוגע לרכיב ההורדה בדרגה. הסנגור טען כי הפגיעה בדרגתו של המערער תסכל את אפשרותו להתגייס ליחידה מיוחדת במשמר הגבול שאליה הוא שואף להגיע. הסנגור הדגיש את תרומתו של המערער במערך הלוחם, משך שנה וחצי מאז האירוע ועד שחרורו מן השירות, ואף לאחר מכן בתפקיד פיקודי במסגרת מבצע "עופרת יצוקה", כעולה מחוות דעתם של מפקדיו, מן השירות הסדיר ומשירות המילואים. לטענת בא כוח המערער, לא היה בהשארת הנשק על המיטה משום רשלנות שכן זה היה הנוהג ביחידת המערער ונוהג זה היה ידוע למפקדים. עוד טען הסנגור כי יש לזקוף לזכות המערער את העובדה שבכל זמן שירותו מאז האירוע, המשיך המערער לשאת נשק ולא אירעה לו כל תקלה דומה במסגרת תפקידו.

5. התביעה הצבאית מבקשת להותיר את גזר הדין בעינו. התובעת הצבאית טענה כי מעשה העברה חמור ואף גרם לפציעתו של חברו ליחידה של המערער. אך בנס לא נגרמה פגיעה קשה הרבה יותר. התביעה הצבאית טענה כי המערער התרשל התרשלות שאינה מאפשרת נשיאת דרגה פיקודית. להשקפת התביעה הנסיבות לקולא נלקחו כבר בחשבון כשיוחס למערער סעיף אישום שאינו נושא רישום פלילי. התביעה הצבאית ציינה כי טענת המערער שלפיה הורדתו בדרגה תסכל את אפשרותו להשתלב ביחידה מיוחדת, לא נתמכה במסמך רשמי כלשהו.

6. הסנגור ביקש בעקבות הערותינו, להמציא מסמך אשר יפרט את ההשלכות של הורדה אפשרית בדרגה על קליטתו של המערער במשמר הגבול. אף לאחר שניתנה לו שהות לעשות כך לא עלה בידי המערער להמציא מסמך כאמור. בנסיבות אלו, נותרה עמדת התביעה בעינה ולפיה אין מקום להתערב בגזר דינו של בית הדין המחוזי.

7. כבר לפני שנות דור קבע בית דין זה אמות מידה לקביעת עונשם של חיילים אשר עושים שימוש בלתי חוקי בנשק:

"... חומרת העונש בעבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק צריכה להיות מושפעת משניים:

א. ממידת ההתרשלות או מידת אי החוקיות של השימוש בנשק;

ב. התוצאה של המעשה הרשלני או הבלתי חוקי בנשק.