פסק-דין בתיק ע' 41/09

1. המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעברה של פגיעה בפרטיות, לפי סעיפים 2(1) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. עניינה של העברה בכך שהמשיב הציץ, בכחמש עשרה הזדמנויות, במהלך שנה, לשירותי החיילות ביחידתו. בשבע מאותן הזדמנויות, לאחר שעשה כאמור, אונן במקום סמוך. המשיב נתפס כשחיילת הבחינה בו מציץ לתא השירותים שבו הייתה ואחר כך רץ כשידו האחת מחזיקה במכנסיו והאחרת מכסה את מבושיו. בחקירה הכחיש המשיב תחילה את שיוחס לו ואחר כך הודה בדברים שבגינם הורשע.

2. בית הדין קמא גזר על המשיב ארבעים ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. בפני בית הדין קמא הובאו ראיות לכך כי המשיב נהג להתנדב בקהילה ואף זכה בשל כך לתעודת הוקרה, ולכך כי שירותו היה מסור וטוב. בשל הפרשה דנן לא המשיך המשיב בשירות קבע. עוד נמסר כי לאחר סיום שירותו הצבאי החל המשיב בפגישות קבועות עם פסיכולוגית. בית הדין קמא ציין כי במעשיו פגע המשיב פגיעה משמעותית בפרטיותן של החיילות, בהזדמנויות רבות, והכול על מנת להגיע לסיפוק מיני. בית הדין קמא ציין כי במעשים יש פגיעה בערך האמון שחייב לשרור בין חיילים המשרתים באותה היחידה. בית הדין קמא סבור היה כי אין ליתן משקל רב לעובדה כי המשיב פנה עתה לקבל טיפול, משלא עשה כך לפני שנתפס. עוד ציין בית הדין קמא כי מעשיו של המשיב לא נועדו לפגוע במתלוננות אלא לשם סיפוקו שלו, אולם גם בכך לא ראה בית הדין גורם מקל משמעותי.

3. התביעה הצבאית משיגה על קולת עונש המאסר. להשקפתה מעשיו של המשיב הם בעלי גוון מיני מובהק ולפי מהותם, גם אם לא לפי הגדרתם המשפטית, קרובים הם לעברה של מעשה מגונה. התביעה הצבאית סבורה כי באור זה ולאור ריבוי המעשים נגזר על המשיב עונש מאסר שאינו ממצה את מקצת חומרתם. התביעה עתרה להחמיר בעונש המאסר באופן משמעותי.

4. בא כוחו של המשיב ביקש לדחות את הערעור. להשקפתו העונש שנגזר ממצה את חומרת הדברים, במיוחד בשים לב לכך שהפרשה פגעה במשיב גם בחייו האישיים, כשחתונתו המתוכננת התבטלה, וגם בהיבט ההתפתחות המקצועית והכלכלית, כשנאלץ לעזוב את הצבא בטרם עת. הסנגור הדגיש גם כי המשיב פנה לנתיב טיפולי שיקומי מיוזמתו והוא מתמיד בו עד היום.

5. מעשיו של המשיב חמורים מאוד. המשיב פגע, בהזדמנויות רבות, על פני זמן, בצנעת פרטיותן של חיילות רבות, כדי להגיע לסיפוק מיני. את מעשיו עשה המשיב בתוככי המסגרת הצבאית, ופגע בתחושת הביטחון והאמון שצריכות החיילות לחוש בתוכה. מדובר במעשים מסלידים שראויים לענישה חמורה באופן משמעותי מן העונש שהוטל על המשיב (השוו: ע/55/06 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט גבאי (2006)).

6. אנו מוצאים לקבל את הערעור ולהחמיר במידת עונש המאסר בפועל. לא נמצה את הדין עם המשיב, משאין דרכה של ערכאת הערעור לעשות כן ומתוך מתן משקל לפנייתו של המשיב לקבלת טיפול פסיכולוגי.

7. הערעור מתקבל אפוא. עונש המאסר לריצוי בפועל מועמד על שמונים ימים. יתר רכיבי הענישה שהוטלו בבית הדין קמא ייוותרו בעינם.

8. המשיב יתייצב לריצוי העונש ביום 14 ביוני 2009, עד השעה 9:00 בבס"כ XXX בצריפין.

ניתן והודע היום, א' בסיוון התשס"ט‏, 24 במאי 2009‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

         ______________        ______________        ______________

              המשנה לנשיא                         שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: