פסק-דין בתיק ע' 3541/07

השופט אל"ם מ' תירוש :

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו

המשיב הורשע עפ"י הודאתו, בהסדר טעון פתוח, בכתב אישום ובו פרט אחד של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי ס' 51(א) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון)(מס' 378) תש"ל 1970 וסעיפים 14(א)(1), 19, ו-20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225) תשכ"ח-1968.

זאת בכך שביום 23.10.05, פתח באש ממקלע מא"ג, יחד עם שני אחרים נושאי רוס"ר M-16, על רכבה של משפחת שולץ שנסע באותה עת בכביש ירושלים-פסגות, בעיקול הכביש בסמוך לפסגות. הרכב האיץ וחמק ללא פגע בעוד חלק מהקליעים פגע בכביש.

נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל, אשר מניינן החל מיום מעצרו ו-3 שנות מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 5 שנים מיום שחרור ממאסרו לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, או עבירה אחרת שמהותה כוונה ליצור סיכון לחיי אדם.

על גזר דין זה מונח בפנינו ערעור התביעה על קולת העונש.

טיעוני הצדדים

התוב"ץתאר את נסיבות האירוע וציין כי רק בנס ניצלה המשפחה. העבירה הנה חמורה והעונש סוטה משמעותית לקולא מרמת הענישה שנקבעה ע"י ביהמ"ש לערעורים. רק זה האחרון קובע רמת הענישה ואין לאיש זכות הסתמכות על רמת ענישה שבהסדרי טעון. שגה ביהמ"ש קמא בהסתמכו על רמת הענישה שהייתה מקובלת בעת המו"מ עם התביעה וכבר נפסק כי אין לאדם זכות מוקנית לרמת ענישה שהייתה מקובלת בעת בצעו את העבירה. חסד עשתה התביעה עם המשיב בהגבילה עצמה לדרישת עונש של 9 שנים, בשעה שהעונש המקובל על עבירות זהות הנו בסביבת 12 שנים. שגה ביהמ"ש קמא בכך שנכנס לשיקולים שבטעון לעונש וטוב יעשה אם לא יכנס לשיקולי התביעה והסנגוריה. מתפקידו של ביהמ"ש הוא לשמוע את הסדר הטיעון, לקבלו או לדחותו ולגזור את העונש על פי הנחיות הערכאה הקובעת - ערכאת הערעורים. העונש שנגזר אינו משקף נכונה את הבטי העבירה בה הורשע המשיב ואין בו כדי לענות על צרכי הענישה וההרתעה המתחייבים בסוג זה של עבירות.

לתימוכין הגיש התוב"ץ שורה של תקדימים- ע' איו"ש 3443/05, 2064/05, 2041/05 1391/05, 103/03 - אלה משקפים ירי מטווח ארוך. הודגש כי בעד"י איו"ש 3443/05 מצא ביהמ"ש למתוח ביקורת על התערבות ביהמ"ש קמא בהליכי מו"מ ובנבכי ההליכים טרם כריתת ההסדר. כן הוגשו ע' איו"ש 13/04, 2058/07 אשר גם בהם נצלו המותקפים בנס. התוב"ץ ציין כי רמת הענישה גבוהה יותר אם ישנן פגיעות פח, משום שיש ראיות ממשיות כי הפיגוע היה אפקטיבי. כך גם במקרה שלפנינו אם כי הפגיעה כאן לא הייתה ברכב עצמו אלא בכביש.

לשאלת ביהמ"ש משיב התוב"ץ כי משפטם של שני המעורבים הנוספים עדיין לא הסתיים.

לסיכום מבקש התוב"ץ כי נתערב בפסק דינה של ערכאה קמא ונחמיר העונש שנגזר.

ב"כ המשיבסובר כי אין פסיקה חד משמעית בעבירות אלה. מפנה לתיק ביהמ"ש יהודה 3739/07 אשר בו הורשע הנאשם ב-5 עבירות - חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת; נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת; ירי לעבר אדם ושני ניסיונות לגרימת מוות בכוונה; נגזרו עליו 8 שנות מאסר. בהתאם המשיב שלפנינו, אשר בצע עבירה אחת, ראוי לעונש פחות מכך. עברו של המשיב נקי ומעשהו לא גרם לנזק.

לסיכום מבקש ב"כ המשיב כי ביהמ"ש לא יתערב בגזר דינה של הערכאה קמא.

דיון

נבחן ונאבחן תחילה את פסקי הדין שהוגשו לנו על ידי הצדדים כתקדימים התומכים בטיעוניהם.

תקדימי התוב"ץ

ע' איו"ש 103/03 מוראד מחמד כאמל דאר-מוסא נ' התוב"ץ

הרשעה בפרט אישום אחד - ניסיון לגרימת מוות בכוונה ע"י פתיחה באש על רכב. ביהמ"ש קמא גזר 13 שנות מאסר, מהן 9 לריצוי בפועל והיתרה לריצוי על תנאי. האירוע ונסיבותיו דומים לענייננו. ביהמ"ש לערעורים דחה את הערעור הסנגוריה, לא התערב והעונש נשאר על כנו.