פסק-דין בתיק ע' 3175/09

השופט אל"ם א' הברמן :

1.       מחמוד אחמד עיסא ג'בר הורשע על- ידי בית המשפט הצבאי יהודה ושופטי הרוב גזרו עליו עונש של 12 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו (16 מאי 2006) וכן עונש של מאסר מותנה כמפורט בגזר הדין.

       התובע הצבאי מערער בפנינו על קולתו של העונש האמור.

2.       נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן, בגדרו של הסדר טיעון. כתב האישום ייחס למשיב חמישה פרטי אישום ואלה הם בתמצית:

הפרט הראשון: סחר בציוד מלחמתי, עבירה לפי סעיף 2 לצו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יהודה ושומרון) (מספר 243), תשכ"ח - 1968, בכך שבאמצע שנת 2004 רכש המשיב מאחר רובה אנגלי בסכום של 450 דינר ובאמצע 2005 מכר את הרובה האמור לאחר במחיר של 470 דינר וכל זה בלא היתר כדין:

הפרט השני: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי סעיפים 84 ו-85 (1) (א) לתקנות ההגנה (בשעת חירום) 1945, בכך שמתחילת 2005 ועד סמוך למעצרו היה חבר בארגון "גדודי חללי אלאקצה" ובמסגרת חברותו זו פעל כמתואר בפרטי האישום הבאים.

הפרט השלישי: ירי לעבר אדם, עבירה לפי תקנה 58 (א) ו-(ד) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 וסעיף 14 (א) (1) לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מספר 22), תשכ"ח 1968 בכך שהמשיב ביחד עם שניים מחברי חולייתו יצאו לבית סאחור ואחד מחברי החוליה (שאיננו המשיב) ירה ברובה אנגלי 9 כדורים לעבר הר חומה.

הפרט הרביעי: ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51 (א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון) מספר 378, חש"ל 1970 וסעיפים 19 ו-20 לצו בדבר האחריות לעבירה (יהודה והשומרון ) (מספר 225), תשכ"ח- 1968 בכך שבתאריך 27 במרץ 2006 (או בסמוך לו) ירה המשיב ברובה M-1 שהחזיק אל עבר שני ג'יפים צבאיים שפעלו למעצר מבוקש. המשיב ירה 7 כדורים, בכוונה לגרום למותם של חיילי צה"ל בג'יפים שתוארו ואכן כתוצאה מהירי האמור נפצעו שני חיילי צה"ל ואחד מהם נפגע מרסיס בכף ידו. המשיב וחבריו ברחו והסתתרו בבית חולים "אל חוסין", חבר חוליה התקשר לאיש הקשר של החיזבאללה, עדכן אותו בביצוע הפיגוע וביקש כסף. בעקבות הפניה קיבלה החוליה 2,000 דולר מידי החיזבאללה וסוכם ביניהם כי ירכשו בכסף רובה סער קלצ'ניקוב.

הפרט החמישי: קשירת קשר לחטיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון ) (מספר 225), תשכ"ח- 1968, ולפי סעיף 67 (א)+ (ד) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מספר 378), תש"ל- 1970. בכך שהמשיב ביחד עם חבריו תכננו לחטוף בחורה יהודיה העובדת במפעל, באמצעות אקדח 9 מ"מ, רובה ה- M-1 ורובה הסער מסוג קלצ'ניקוב ולהחזיקה בבית נטוש. לשם ביצוע החטיפה קיבלו חברי החוליה 2,000 דולר. תוכנית החטיפה לא בוצעה בשל החשש מתגובת ישראל.

3.  אלה הם, כזכור, עיקרי האישומים הכלולים בכתב האישום כפי שתוקן. המשיב הודה בעובדותיו של כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות שיוחסו לו.

4.  דעותיהם של השופטים הנכבדים בבית המשפט קמא נחלקו:

שופט המיעוט, סגן הנשיא הנכבד השופט סא"ל רונן עצמון הציע לחבריו לגזור על המשיב מאסר בפועל לתקופה של 15 שנים. שני חבריו, השופטת הנכבדת רס"ן הילית בר-און ביבר והשופט הנכבד רס"ן אמיר דהאן סברו כי העונש הראוי הוא מאסר בפועל לתקופה של 12 שנים. כך נגזרו על המשיב 12 שנים לריצוי בפועל ועוד עונש מאסר מותנה, שפורטו בגזר הדין ולגביהם לא הייתה מחלוקת בין השופטים.

הערעור

5.       התביעה הצבאית, מפיו של קמ"ש דורון סלובטיצקי, ערערה בפנינו על קולתו של הענוש שנגזר על המשיב כפי דעת הרוב. לטענתה, עונש זה חורג לקולא מהעונש הראוי בנסיבותיו של העניין, במידה המצדיקה את התערבותנו.

6. התביעה הצבאית, מעבר לנטען בכתב הערעור, בקשה להבליט כי המשיב, במסגרת פעילותו בחוליה של ארגון "גדודי חללי אל אקצה", ירה אל עבר כוחות צה"ל ברובה ומירי זה נפצעו שני חיילים. החוליה קיבלה סכום של -2,000 מארגון החיזבאללה ובו תכננה לרכוש לעצמה רובה סער מסוג קלצ'ניקוב. לצד אלה היה המשיב שותף לירי נוסף והשתתף בתכנון חטיפה של בחורה תוך שימוש בנשקים ובכספים שקיבלה החוליה לשם ביצוע החטיפה.

7. בא כוח המשיב עו"ד חאלד אערג' הבליט בפנינו כי העונש שהושת על המשיב איננו סוטה במידה רבה מרמת הענישה המקובלת והוא תואם באורח ראוי את עיקרון אחידות הענישה.

בנושא אחידות הענישה נבקש להבהיר דברים אחדים מתוך שעיקרון זה הוא סלע המחלוקת בין דעת המיעוט לדעת הרוב בבימ"ש קמא.

אחדות הענישה

8. כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון ייחס למשיב עבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה (פרט האישום הרביעי). כזכור, המשיב הודה במיוחס לו והורשע. את הירי נשוא אישום זה ביצע המשיב עצמו כשלצידו שני מבוקשים: עראפאת אבו שאהירה ועמאד סכאפי ועוד אחרים.