פסק-דין בתיק ע' 2769/08

הנשיא: אל"ם א' משניות :

א. כללי

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארבעה פרטי אישום שעניינם חברות בהתאחדות בלתי מותרת, סיוע לעבריין, סחר בציוד מלחמתי ואחזקת אמל"ח. במועד ההקראה הגישה התביעה כתב אישום מתוקן, בו נוספו שני פרטי אישום אשר ייחסו למשיב עבירות של סיוע לגרימת מוות בכוונה וסיוע לניסיון לגרימת מוות בכוונה.

בית משפט קמא הרשיע את המשיב בארבעת פרטי האישום הראשונים, בהתבסס על הודאתו במשטרה ועל הצהרת ההגנה לפיה אין היא חולקת על תוכן הודאות אלו. מנגד, זיכה בית משפט קמא את המשיב מעבירות סיוע לגרימת מוות בכוונה וסיוע לניסיון לגרימת מוות בכוונה מחמת הספק.

בית המשפט סקר באריכות וביסודיות את הראיות השונות שהוגשו לעיונו ואת העדויות שנשמעו בבית המשפט. לא ראיתי טעם לחזור על דבריו אלא בתמציתיות.

העד המרכזי בפרשה הינו עמאד עכובה (להלן: עכובה), שהפליל את המשיב במעורבות בתכנון פיגוע ההתאבדות בחקירתו בשב"כ, אשר תועדה בזכ"ד מיום 25.6.06. מן הזכ"ד עולה כי ג'מאל  טיראווי (להלן: ג'מאל) ביקש מ עכובה לבדוק חגורת נפץ בחנותו של המשיב. לאחר שהאחרון ווידא שהחגורה תקינה, העבירו עם המשיב לביתו של ג'מאל במחנה הפליטים בלאטה. כשהגיעו לבית, מסר עכובה את החגורה לידי ג'מאל ואמר לו שמנגנון ההפעלה תקין. עכובה והמשיב נותרו בבית זמן מה, ביודעם כי גם המחבל המתאבד, מוהנד צלאחאת, נמצא בבית. לאחר זמן, עזבו השניים את הבית לפני שיצא המחבל המתאבד לדרכו. בערב שמע עכובה מפי ג'מאל כי הפיגוע יצא אל הפועל.

עכובה סירב להיחקר במשטרה או לרשום הודעה בכתב ידו. בעדותו בבית המשפט, הכחיש עכובה כל פעילות משותפת עם המשיב, בטענה ש"יש ביניהם בעיות" וכי אף ירה לעברו בעבר. בדומה הכחיש כל שיתוף פעולה בינו ובין ג'מאל או נוכחות בביתו מהטעם שאף איתו יש לו בעיות ולכן לא יעלה על הדעת ש ג'מאל יבקש ממנו לבדוק עבורו חגורת נפץ.

עדות נוספת שרלוונטית לענייננו הינה זו של סרחאן עלאן (להלן: עלאן). הואיל ועד זה סירב לענות לתשובות התביעה בעדותו, הוגשה אמרתו המשטרתית בה הוא מספר שהמשיב ביקש ממנו להתלוות אליו לתליית כרזות עם תמונתו של המתאבד מוהנד צלאחאת על קירות בעיר שכם. עלאן השיב בחיוב והשניים תלו את הכרזות.

מאמרותיו המשטרתיות של המשיב עולה כי עכובה הגיע לחנותו כשברשותו תיק שחור גדול. לבקשתו של עכובה, הסיע אותו המשיב לביתו של ג'מאל במחנה בלאטה. בבית נכחו מספר אנשים וביניהם מוהנד צלאחאת. המשיב רב עם עכובה וכתוצאה מכך גירש אותו עלאא טיראווי (להלן: עלאא) מהבית ונעל אותו בחדר. עלאא לקח את מפתחות רכבו של המשיב, אשר נותר נעול בחדר מהשעה 12:00 עד 19:00 לערך. לאחר ששוחרר שמע שהיה פיגוע בישראל באותו יום. לבסוף אמר המשיב כי יומיים מאוחר יותר סיפר ל עלאן בחנותו כי הסיע את עכובה לביתו של עלאא, שם נעלו אותו בחדר, והוא הבין שהם מתעסקים בדברים אסורים.

בעדותו בבית המשפט מסר המשיב גרסה דומה אולם נתגלו בה הבדלים דקים. בעדותו טען המשיב שהמחבל המתאבד היה כבן 15-16, ושנאמר לו שהנער משת"פ. כמו כן, העיד שאיימו עליו באקדח. בנוסף, הכחיש המשיב שתלה פוסטרים עם תמונתו של המחבל המתאבד לאחר הפיגוע.

בשקלו את הראיות השונות קבע בית משפט קמא כי הוא מעדיף את גרסתו של המשיב במשטרה על פני עדותו בבית המשפט הואיל ועדותו בבית המשפט הייתה מתחכמת ומתחמקת לכל אורכה. במקביל, העדיף בית משפט קמא את זכ"ד החקירה של עכובה על פני עדותו בבית המשפט. אולם, למרות העדפתו זו, הפחית בית המשפט מהמשקל הראייתי של הזכ"ד ולא העניק לו משקל מרבי.

לאור הפחתה זו, אשר מתווספת לעובדות שהזכ"ד הינו אמרת חוץ של עד שהוגשה במסגרת סעיף 10א וכן שהעד הינו שותף לעבירה, קבע בית משפט קמא כי התוספת הראייתית הדרושה על מנת לבסס הרשעה על הזכ"ד מגיעה לכדי סיוע.

לאחר בחינה קבע בית משפט קמא כי אין בחומר הראיות תוספת ראייתית שהינה עצמאית ומסבכת את המשיב בעבירות שיוחסו לו, ושמתייחסת דווקא למעורבותו בתכנון הפיגוע והוצאתו אל הפועל. לפיכך בא בימ"ש קמא למסקנה כי אין די ראיות להרשעת המשיב בשני פרטי האישום האחרונים, ולכן הורה כאמור על זיכוי מחמת הספק מעבירות אלה.

ב. נימוקי הערעור

התביעה מערערת הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. מטבע הדברים, נוכח העובדה שהמשיב הורשע בארבעת פרטי האישום הראשונים, ערעור התביעה על הכרעת הדין עוסק בשני פרטי האישום החרונים שמהם זוכה המשיב.

התביעה טוענת כי שגה בית משפט קמא בדרשו תוספת ראייתית ברמת סיוע, במקום חיזוק. עוד סוברת התביעה כי טעה בית המשפט כאשר החליט להפחית ממשקלו הראייתי של זכ"ד השב"כ המתעד את חקירתו של עכובה, ולא לייחס לו משקל מלא.

לדידה של התביעה יש להעניק משקל רב לגרסתו של עכובה, מפני שחלקים רבים מתוכה מאומתים על ידי ראיות חיצוניות, ומפני של עכובה אין כל אינטרס להפליל את הנאשם, בו הסתייע רבות בעבר, הפללת שווא. כמו כן, לאור הודעתו של עכובה בגרימת מוות בכוונה וייחוס תפקיד שולי יחסית למשיב, לא מתעורר חשש אמיתי להפללת שווא.

בנוסף, ואף אם יש צורך בסיוע לזכ"ד חקירתו של עכובה, סבורה התביעה כי הסיוע הנדרש מצוי הן בשקריו של המשיב בחקירתו המשטרתית והן באמרתו המשטרתית של עלאן.

כמו כן, טוענת התביעה כי משהודה המשיב כי נכח בזירת ביצוע העבירה, קרי בביתו של ג'מאל, קמה חזקה לפיה היה שותף לביצוע העבירה, והנטל עובר אליו להוכיח אחרת.