פסק-דין בתיק ע' 2748

השופט אל"ם א' בן טובים :

בפנינו ערעוריהם של התביעה והסנגוריה על עונש 11 שנות מאסר בפועל, ושנתיים מאסר על תנאי  שהוטל על מחמד ג'מאל מוסא שאויש (להלן המערער) בתיק 2293/06 בבית המשפט הצבאי יהודה מיום 15.4.08.

המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות: בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, על כך שמשנת 2000 היה חבר בארגון "גדודי חללי אל אקצה", במסגרת זו היה חבר בחוליה צבאית סודית אשר מטרתה פגיעה במטרות ישראליות, באמצעות פיגועי ירי והנחת מטעני חבלה; בעבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בכך שבחודש פברואר 2001 ביצע יחד עם אחרים ירי של רוס"רים של 4 מחסניות לעבר הבסיס הצבאי בזק. במהלך התקופה הגיבו חיילי הבסיס בירי;

בעבירה של ירי לעבר אדם, בכך שבין השנים 2001-2002 , ירה עם חברי חולייתו לעבר הישוב פסגות ולעבר חיילי צה"ל באזור העיר רמאללה, ובעבירה נוספת של ניסיון לגרימת מוות בכוונה בכך שבשנת 2002 יחד עם שניים מחברי חולייתו, קשר קשר לביצוע ירי על רכב ישראלי, ועשו כן לעבר רכב כאמור שנסע באזור אל בירה.

התביעה טענה להטלת עונש של 16 שנות מאסר בפועל וזאת בהסתמך על תקדימים שהציגה. הסנגוריה טענה להטלת עונש מאסר בפועל של 5 שנות מאסר בפועל. בית המשפט קמא קבע כי מדובר בפעילות חבלנית הכוללת פיגועי ירי, שמטרתם קטילת חיי אדם ומצדיקה עונש מאסר לתקופה ממושכת. עם זאת נוכח העובדה שחלפו ארבע שנים מיום ביצוע העבירות עד ליום מעצרו של המערער, בהם לא היה מעורב בפעילות חבלנית, ובשים לב להודאתו של המערער והחרטה שהביע, הטיל עליו עונש של 11 שנות מאסר לריצוי בפועל. בערעורים שלפנינו טענו הצדדים לשינוי מידת העונש בהתאם לטיעוניהם בבית המשפט קמא. התביעה הדגישה שחלוף הזמן אינו מצדיק הקלה בעונש כפי שזכה לה המערער והפנתה לתקדימים בהם בית המשפט הטיל עונשי מאסר ממושכים במקרים של עבירות ירי לעבר אדם. הסנגור ציין כי המערער הסגיר עצמו לידי הרשות הפלסטינאית וישב שם בכלא שנה שלמה וכי נתפס בעת שכוחות הביטחון פרצו לכלא יריחו. כמו כן ציין כי שותפו לאישום הרביעי נשפט ל- 90 חודשי מאסר בפועל. לאור הזמן שחלף והחרטה שהביע ביקש להקל בעונשו.

בחנו את נסיבות העניין ואת התקדימים שהציגו בפנינו באי כוח הצדדים. העבירות בהן הורשע המערער  הן חמורות ומצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת. בית המשפט קמא שקל את נסיבות ביצוע העבירות, הזמן שחלף ואת נסיבותיו של המערער ומצא להקל עימו, במידת מה, בעונש המאסר בפועל.  שיקוליו ראויים והעונש אינו סוטה ממידת הענישה שהתוותה על ידי בית משפט זה.  לפיכך לא מצאנו להתערב בעונשו של המערער. ערעורי התביעה והסנגוריה נדחים.

הנשיא אל"ם א' משניות :

אני מסכים.

השופט אל"ם א' וולף :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם א' בן טובים.

ניתן והודע היום, 25 בפברואר 2009, א' באדר התשס"ט, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

                (-)                                                  (-)                                                            (-)

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט

רמ"שית: לש+עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: