פסק-דין בתיק ע' 2356/06

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

כללי

המערער הורשע בתום ניהול משפט הוכחות בכלל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום לפי הפירוט הבא:

א.      חברות בכותלה איסלמיה בין השנים 1989 עד 2000 (פרט האישום הראשון).

ב.      שש עבירות של אימונים צבאיים, בכך שעל פני תקופות שונות בין השנים 2001 ל-2003 עסק באימונים צבאיים שונים שכללו אימון בירי (פרט האישום השני) אימון בהכנת מטעני צינור ובקבוקי תבערה (פרטי אישום שלוש, ארבע ועשרים ואחד), ואימון בפירוק והרכבת אקדח (פרט האישום השניים עשר). המערער אף אימן אדם אחר בשימוש באקדח (פרט האישום השישה עשר).

ג.        קשירת קשר לסחר בציוד מלחמתי, בכך שבחודש אוגוסט 2002, קשר קשר עם דודו לסייע לו בביצוע עסקת אמל"ח באזור באר שבע. לצורך זה מסר המערער את מספר הטלפון שלו. הקשר לא יצא אל הפועל (פרט האישום החמישי).

ד.      החזקת ציוד צבאי, בכך שבנובמבר 2002, קיבל חולצה המהווה חלק ממדי צה"ל עד ששכחה (פרט האישום השישי).

ה.      חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת וביצוע שרות עבור התאחדות זו, בכך שהחל מסוף שנת 2002 ועד ליום מעצרו היה חבר בפלג הצבאי של ארגון החמא"ס, גדודי עז א-דין-אלקסאם. במועד גיוסו הביע הנאשם את רצונו למות "מות קדושים". המערער גויס ע"י אברהים חסאן (להלן: אברהים) שהורה לו להקים חוליה צבאית (פרט האישום השביעי). לצורך זה גייס המערער שניים נוספים (פרטי האישום שמונה ותשע שאוחדו ע"י ביהמ"ש קמא בהכרעת דינו) ושימש כאחראי עליהם (פרט האישום העשירי). כמו כן, גייס המערער אדם נוסף לפלג הצבאי של ארגון החמא"ס (פרט האישום התשעה עשר).

ו.        שתי עבירות של סחר בציוד מלחמתי, בכך שבתחילת שנת 2003 פנה ל אברהים וביקש ממנו לרכוש עבורו אקדח. כעבור זמן קצר איתר אברהים אקדח למכירה ולאחר שקיבל מהמערער את הסכום המבוקש עבורו, קנה את האקדח ומסר אותו למערער. המערער החביא את הנשק במקום עבודתו והחזיק בו עד למעצרו (פרט האישום האחד עשר). כן רכש המערער כדורים לאקדח ומחסנית כדורים לרוס"ר -M16 (פרט האישום הארבעה עשר).

ז.       ניסיון לשדל לגרימת מוות בכוונה, בכך שבחודש ינואר 2003 הציע ל אברהים לבצע פיגוע נגד אוטובוס המסיע חיילים. על פי תוכניתו של המערער היה על השניים להכין מכונית תופת ולפוצצה בקרבת מקום האוטובוס. אברהים דחה את הצעתו של המערער (פרט האישום השלושה עשר).

ח.      קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, בכך שבחודש מרץ שנת 2003 קשר קשר עם חבר חולייתו ועם מפקדו אברהים לחטוף חיילים ממחסום המשמש לבדיקת פועלים, לשדוד מהם את נשקיהם ובמידה ויביעו התנגדות, להרגם. לשם קידום הקשר ערך המערער תצפיות כשהוא מתחפש לרועה צאן (פרט האישום החמישה עשר).

ט.      קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, בכך שקשר קשר עם חברי חולייתו ועם אברהים לגרום למותם של חיילים רבים ככל שניתן בנקודת הסעה המשמשת לחיילים בצומת נבטים. לצורך זה ביקש מחבר חולייתו להשיג עבורו לוח זמנים של האוטובוסים שעוצרים בצומת. לאחר קבלת לוח הזמנים פרס המערער לפני חברו את תוכניתו להמתין לירידתם של החיילים מהאוטובוס ולפתוח באש לעברם. המערער וחבריו אף תכננו לחטוף חייל מהצומת, להסתיר אותו במערות באזור לקייה ולנהל משא ומתן לשחרור אסירים. לשם קידום קשר זה ערכו המערער וחברו תצפיות. כן ביקש המערער מ אברהים להשיג עבורו רימוני יד לשם ביצוע החטיפה, אך הדבר לא עלה בידו של זה האחרון. בשל ביצוע פיגוע ירי באזור התעורר בלבם של הקושרים החשש שהמקום תחת מעקב כוחות הבטחון ועל כן זנחו את הקשר (פרט האישום השבעה עשר).

י.        קשירת קשר לחטיפה, בכך שבחודש מאי 2003, קשר עם חברי חולייתו לחטוף יהודי העוסק בחלוקת סחורה לחנויות בסמוך למקום עבודתו של המערער, זאת מתוך מטרה לנהל משא ומתן לשחרור עצירות פלסטינאיות תמורת שחרורו. הקושרים הכינו תוכנית מפורטת. המערער אף עקב אחרי היהודי וצוטט לשיחותיו. בהמשך השיג המערער את מספר הטלפון של היהודי. משהושלמו כל ההכנות התקשר חבר החוליה ליהודי וביקש להיפגש עימו באמתלה של רכישת סחורה, אולם היהודי סירב לעשות כן, דבר שמנע את הוצאת הקשר אל הפועל (פרט האישום השמונה עשר).

יא.   ניסיון לסחר בציוד מלחמתי וניסיון להחזקת אמל"ח, בכך שבחודש יוני 2003 ניסה המערער לקנות נשק ארוך הנדרש לשם ביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות. מעצרו של המערער מנע ביצוע העסקה שכבר סוכמה. באותו חודש, תרו המערער וחבריו אחר רוס"ר M-16 ורימוני יד שהוסתרו בכרם, על פי המידע אותו קיבלו, אך גם זאת ללא הצלחה (פרטי האישום עשרים ועשרים ושתיים).

בגין הרשעה זו נדון המערער לחמש עשרה שנות מאסר לריצוי בפועל ולעונש מאסר מותנה.

הטיעונים בערעור

ערעור הסנגוריה נסוב סביב קביעותיו של בימ"ש קמא הן באשר להרשעה והן באשר לעונש. יצוין כי הערעור הוגש תחילה על ידי באת כוח המערער בערכאה הראשונה, עו"ד אחלאם חדאד, אך בהמשך, הועבר הייצוג לעו"ד מחמוד חסאן, אשר אימץ את הטענות שהועלו בערעור בכתב. וכך נטען על ידי הסנגוריה:

א.      לא נמצאה בחומר הראיות ראיה המעידה על גיוס אחרים לארגון החמא"ס על ידי המערער, כך שאין בסיס לפרטי האישום 7-10, מה גם שכל הפרטים המופיעים באישומים 8-10 כלולים בפרט אישום מספר 7.

ב.      לא היה מקום להרשיע את המערער בעבירה של ניסיון לשידול לגרימת מוות בכוונה (פרט האישום השלושה עשר) מאחר שלא התקיימו יחסי משדל-משודל בין המערער לבין אברהים חסאן. כמו כן, ביהמ"ש היה צריך לאמץ את גרסת המערער בפרשת ההגנה ולא את זו שנמסרה על ידו בחקירתו.