פסק-דין בתיק ע' 1708/09

הנשיא אל"ם א' משניות :

המשיב הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של הנחת פצצה אשר יוחסו לו בכתב אישום מתוקן. לפי הנטען בכתב האישום, בתחילת אוקטובר 2005, חבר המשיב לשלושה אחרים, וביחד הניחו מטען חבלה בסמוך ליישוב בית אל, שאתו תכננו להפעיל לכשיגיע רכב צבאי. כך אכן עשו, והמטען הופעל ע"י אחד, עלי נחלה שמו, אלא שבעקבות זאת פתחו החיילים באש, והמשיב וחבריו נמלטו מהמקום. חודשים אחדים לאחר מכן, בתחילת מאי 2006 שניים מחברי החוליה הניחו מטען בכביש עין סיניא, והמשיב וחבר נוסף זרקו מטען צינור על הכביש, מתוך כוונה למשוך למקום רכב צבאי, ולהפעיל את המטען נגד הרכב שיגיע. בסופו של דבר לא הגיע רכב צבאי וחברי החוליה עזבו לאחר שנטלו עימם את המטען.

בימ"ש קמא גזר על המשיב 57 חודשי מאסר בפועל, 5 שנים מאסר על תנאי למשך 5 שנים, וכן קנס כספי , והתביעה מערערת על קולת העונש. לטענת התביעה ראוי היה לגזור על המשיב עונש חמור במידה ניכרת מכפי שגזר בימ"ש קמא, וכי מדובר בחריגה קיצונית מרמת הענישה שמחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בעונש שגזר בימ"ש קמא, אשר עולה בקנה אחד עם חלקו של המשיב בפעילות החוליה, בשים לב לעונשים שנגזרו על יתר חברי החוליה.

השופט הנכבד קמא נימק בהרחבה את גזר הדין, וכדרכו סקר את גזרי הדין של מעורבים אחרים בפרשה, וכן התייחס לפסקי דין נוספים שניתנו בעבר בעבירות דומות, תוך שהוא משווה ומאבחן את עניינו של המשיב לעומת פסקי דין אחרים שהזכיר. השופט הנכבד פירט את השיקולים לקולא ולחומרה, ובין היתר ציין את נסיבות החומרה של המעשים שביצע המשיב ביחד עם חבריו, ומצד שני שקל את עברו הנקי וכן את העובדה שבסופו של דבר בחר להודות, ובכך חסך מזמנו היקר של בית המשפט. כן נשקלה לזכותו של המשיב החרטה שהביע בדברו האחרון.

אכן, בבואנו לדון בעונשו של המשיב שומה עלינו לבחון את עונשם של המעורבים האחרים בפרשה. שניים מהם, סאאד מרעב ועלי נחלה הורשעו בשתי עבירות נספות, יתירות על אלה שבהן הורשע המשיב: עבירה אחת של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת בגין חברות של כשנתיים ומחצה בארגון חללי אלאקצה; ועבירה נוספת של חטיפה בשל חטיפה אכזרית של אדם שנחשד על ידם בשיתוף פעולה. תחילה הגיעו הצדדים להסדר טיעון סגור בעניינו של סאאד מרעב, ונגזרו עליו 7 שנות מאסר בפועל, וכן 3 שנות מאסר על תנאי. הסדר זה נומק בין היתר בקשיים ראייתיים. בעקבות הסדר זה, הגיעו הצדדים להסדר זהה גם בעניינו של עלי נחלה, וכשהתובע הציג את ההסדר בפני בית המשפט, הוא לא ציין כי היו בעניינו קשיים ראייתיים. מעורב שלישי בפרשה, הורשע אף הוא בעבירה של חברות ופעילות, בנוסף להרשעתו בשתי עבירות של הנחת פצצה, שבהן הורשע גם המשיב, ודינו נגזר ל-5 שנות מאסר בפועל. לדברי התובע הוגש ערעור בעניינו של מעורב זה אשר טרם הוכרע.

הנה כי כן, עניינו של המשיב, עם כל החומרה הרבה שיש במעשים שבהם הורשע, הוא הפחות חמור מבין המעורבים האחרים בפרשה, לפחות מבחינת העבירות שבהן הורשע, מפני ששלושת המעורבים האחרים הורשעו גם בעבירות נוספות. אמנם ביחס לאחד מהם, סאאד, צוין כי קשיים ראייתיים עמדו ביסוד ההסדר בין הצדדים, אולם לא נטענה טענה דומה בעניינם של האחרים, ולטענת הסנגור התשתית הראייתית משותפת לכל ארבעת התיקים, ולכן קושי ראייתי באחד מהם, אמור להשפיע גם על האחרים.

בנסיבות אלה, נראה כי הענישה בעניינו של המשיב, אף שהיא מקילה עמו במידה לא מבוטלת, עולה בקנה אחד עם העיקרון של אחידות הענישה, ועם רמת הענישה שנקבעה בפרשה זו. בימ"ש קמא היה ער לכך שעונש המאסר בפועל מקל עם המשיב, ולכן הוא החמיר עם המשיב ברכיבי ענישה אחרים, הן במאסר על תנאי של 5 שנים, שחמור יותר מהתנאי שהוטל על המעורבים האחרים, והן בעונש של קנס שנגזר רק על המשיב שבפנינו. אני סבור כי ההחמרה ברכיבי הענישה הנוספים, יוצרת תמהיל ענישה כולל שאינו חורג בצורה קיצונית ממתחם הסבירות של הענישה בעבירות מסוג זה, ובכל מקרה אין מדובר בחריגה במידה שמחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור.
נוכח האמור, אני סבור שאין מקום להתערב בתוצאה העונשית שאליה הגיעה בימ"ש קמא, ולכן אני ממליץ לחברי לדחות את הערעור.  

השופט אל"ם מ' תירוש :

אני מסכים.

השופט אל"ם ד' פרידמן :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של הנשיא אל"ם א' משניות.

ניתן והודע היום, 25 באוגוסט 2009, ד' באלול התשס"ט, בנוכחות המשיב, ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: