פסק-דין בתיק ע' 1701/10

השופט סא"ל י' לרר :

1. בעקבות הסכם טיעון בין התביעה והסנגוריה הוגש כתב אישום מתוקן נגד המערער הכולל 5 מקרים של מסחר בנשק שנמשך משנת 2002 ועד 2006.
2. כתב האישום כולל מכירת שלושה אקדחים, רובה ציד, רוס"ר מיני מסוג MP5 ומספר רב של רוס"ר מסוג קלאצ'ניקוב.
3. המערער הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.
4. בימ"ש קמא גזר עליו 50 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 10,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו.
5. הסנגורית הגישה ערעור וניסתה לצרף אליו ראיות חדשות שזכרן לא בא בבימ"ש קמא. לא נוכל לקבל ראיות אלו.
6. לטענת הסנגורית המלומדת המסחר בנשק נעשה בין היתר, בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית על מנת לסלק נשק מן השטח. לא התרשמנו שכך הדבר. התרשמנו כי המערער פעל ועשה לביתו. את כלי הנשק מכר תמורת סכומים נכבדים. לא הוצגה ראיה ואבק של ראיה כי עסקינן במי שפועל בשם הרשות הפלסטינית.
7. יתרה מכך, גם אם פעל המערער בשם הרשות הפלסטינית, אין הוא זכאי לסחור בנשק ללא אישור מפורש של המפקד הצבאי, ואם עשה אכן, חטא ועבר על הוראות הדין שבאזור.
8. אין, ולא באו ראיות להיכן ולידי מי "התגלגלו" כלי הנשק. בהתאם לכך נגזר הדין של המערער.
9. העונש שהושת על המערער נמצא במתחם העונש הראוי להשית על מי שחוטא בעבירות של מסחר בנשק. בוודאי ובוודאי במקרה בו המסחר אינו מעשה חד פעמי אלא נמשך על פני שנים רבות וכולל מסחר במספר רב של כלי נשק, כאשר לכך מתלווה גם מניע כלכלי.
10. בתי המשפט באזור הבהירו לא אחת, בשורה של פסקי דין, כי יש לנהוג בחומרה יתרה באלה הסוחרים בנשק ואנו חוזרים ומדגישים נקודה זו ודברים אלה.

"נשק הוא דבר מסוכן מעצם טבעו וממש משום כך אין לקבל נשק, להחזיקו או להעבירו לאחר ללא היתר" (עד"י איו"ש 15/02)

11. בדקנו ומצאנו כי בימ"ש קמא שקל כראוי את כל השיקולים, הן לחומרה והן לקולא,וביניהם חלוף הזמן מאז בוצעה העבירה האחרונה ועד למעצרו של המערער, ולא מצאנו מקום להתערב בשיקוליו ובעונש שהשית על המערער.
12. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.

האב"ד אל"ם י' אורון :

אני מסכים.

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט י' לרר.