פסק-דין בתיק ע' 1622/12

האב"ד  אל"ם אריה נח :

המערער שלפנינו הורשע לפי הודאתו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון.

על פי האמור בכתב אישום זה, המערער עם אחרים היה שותף למזימה להברחת כספים -כ 55 מיליוני דולרים, לשימוש החאמס באיזור. בפועל הוברחו לאזור כספים בהיקף של למעלה ממליון יורו.

כאמור, כתב האישום המקורי תוקן בהסכמה במסגרת הסדר הטיעון, והנאשם הודה באמור בו.

על אף האמור, שמענו את הסנגורית, אשר ביקשה לתקוף את הקביעות העובדתיות  העולות מכתב האישום המתוקן.

הבהרנו בעבר, ואנו שבים ומבהירים. משהודה נאשם בכתב אישום מסוים, אין להתיר העלאת טענות הסותרות את האמור בכתב אישום זה.

במיוחד נכון הדבר כאשר מהאמור בכתב אישום זה עצמו, עולה כי התיקון נעשה במסגרת הסדר טיעון מוסכם. הסדר הטיעון אשר כלל בתוכו שינויים בכתב האישום, למול הסכמת הנאשם להודות בכתב אישום מתוקן זה.

משכך נקודת המוצא לבחינתו של ערעור זה צריכה להיות כתב האישום,  בו הודה הנאשם- המערער. זה ואין בילתו. כתב אישום זה מפרט שתי עבירות, ואת נסיבות ביצוע העבירות. משכך כבול בית המשפט דלמטא לנסיבות אלה, ואין להתיר כל ראיה הסותרת פירוט נסיבות זה.

כאמור בכתב האישום פורטו הנסיבות לביצוע העבירות, ומהן עולה כי לנאשם היו שני שותפים. כתב האישום אף פירט את חלקו של כל אחד מהשותפים בביצוע העבירות.

עניינו של אחד השותפים הגיע לערעור  בבית המשפט לערעורים- עיסא ענבאווי  (ע 2425/10 2427/10 ).

 משכך  ראוי כי פסק דינו של בית המשפט לערעורים בעניינו של ענבאווי יהיה אבן בוחן לענישה כאן.

הסנגורית טוענת כי מעשיו של מרשה פחות חמורים מאשר של עיסא ענבאווי ולפיכך יש להקל עימו .

 עיינו היטב בכתב האישום בו הודה המערער, בו פורט- בהסכמה- חלקו של כל אחד ואחד מהמעורבים, ולא מצאנו כל בסיס לטענת הסנגורית. להיפך.

על פי הפירוט, היה המערער היוזם והרוח החיה מאחרי הפעילות, ומשכך ברור כי עונשו אינו יכול להיות פחות משל ענבאווי, אלא חמור יותר.

כל ניסיון להביא ראיות לסתור קביעה זו, משמעותה חזרה מהסדר הטיעון ומההודיה של המערער בכתב האישום המתוקן, בבית המשפט קמא.

אותו ענבאווי נדון ל 52 חודשי מאסר וכן לקנס בסך מליון ש"ח או ל מאסר של 36 חודשים תמורתם.  קנס זה הועמד בבית המשפט לערעורים על סך של 202 אלף ש"ח לאחר שהתברר כי בית המשפט דלמטא חרג מסמכותו בשאלת הקנס.

המערער שלפנינו נדון ל 60 חודשי מאסר בפועל ול 30 אלף ש"ח קנס. נוכח היותו הרוח החיה מאחרי ההתארגנות והפעילות, ולנוכח ההפרש בקנס, אין מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא.

אכן כלל אחידות הענישה הוא כלל חשוב, אולם נקבע לא אחת כי אין מדובר בכלל טכני מתמטי, וכי לעולם אינו חזות הכל.

בית המשפט דלמטא נתן משקל ראוי למעשי כל אחד מהנאשמים,  ואף איזן בענישה בין היתר על ידי שינויים משמעותיים בקנס. בהחלט יתכן כי לו בית המשפט דלמטא היה ער לעובדה כי חרג מסמכותו בהטלת הקנס על ענבאווי, כפי שקבע בית המשפט לערעורים, הוא היה מטיל מאסר משמעותי יותר על ענבאוי, דבר שהיה משפיע לחומרה על עונשו של המערער שלפנינו, במדרג הענישה.