פסק-דין בתיק ע' 1516/11

המשנה לנשיא אל"ם נתנאל בנישו :

כללי

נגד המערער הוגש כתב אישום המונה שלושה פרטי אישום, מתן מקלט ושתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה. להלן אפרט.

מתן מקלט - בכך שבחודש מרץ 2007, הסיע המערער את נעים אלעצא (להלן: נעים), ג'מאל רדאידה (להלן: ג'מאל) ו עבדאללה רדאידה (להלן: עבדאללה) לאזור בע'ייה כדי שילמדו כיצד לתפעל רוס"ר קלאצ'ניקוב. למחרת, לאחר שסיימו להתאמן, אסף אותם המערער.

שתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה - בכך שבאפריל 2007, הסכים להצעתם של נעים, ג'מאל, עבדאללה ו אנואר אלעצא (להלן: אנואר) להשתתף עימם בביצוע פיגוע ירי נגד כלי רכב ישראלים. ביום 11.4.07 יצאו נעים, עבדאללה, ג'מאל והמערער לחפש מקום המתאים לפיגוע ולאסוף מידע, כאשר המערער שימש כנהג. למחרת, הגיע המערער עם ג'מאל ו נעים לעזריה על מנת לרכוש רכב מתאים לביצוע הפיגוע. המערער ו נעים אף נסעו לבית סאחור להביא שני רוס"ר קלאצ'ניקוב וארבע מחסניות מלאות. ביום הפיגוע שימש המערער כ"פותח ציר". הוא נסע למקום הפיגוע המיועד ווידא שאין באזור כוחות צה"ל. המערער הודיע טלפונית ל עבדאללה ול ג'מאל כי אין כוחות באזור ואמר להם לצאת ולבצע את הפיגוע המתוכנן. בשלב זה, ג'מאל ו עבדאללה נסעו לאזור תקוע על מנת לבצע את פיגוע הירי. עבדאללה ירה לעבר שני כלי רכב אשר חלפו על פניהם, רכבו של שמואל שדור ורכבה של דנה מוטיע. בשני המקרים פגעו מספר כדורים ברכב, אולם איש לא נפגע. לאחר הירי נסעו השניים לבית סאחור שם חיכו להם נעים והמערער.

פסק דינו של בית משפט קמא

בית משפט קמא תיאר את המחלוקות שהתגלעו בעמדות הצדדים:

"...המחלוקת במשפט זה נוגעת לשלוש שאלות עיקריות: האחת, איזו גרסה מבין גרסאותיהם של העדים והנאשם יש להעדיף: האם את עדויותיהם בבית המשפט או את אמרותיהם המשטרתיות. השאלה השניה היא, מה מידת מעורבותו של הנאשם במעשים שיוחסו לו - האם היה נהג תמים, מסייע או שותף מלא למעשי הפיגוע. השאלה השלישית, בהנחה שהנאשם אכן נטל חלק במעשי החוליה החבלנית, האם הפיגוע שמיוחס לנאשם בכתב האישום, הוא הפיגוע שבו נפגעו כלי הרכב של המתלוננים" .

בית משפט קמא תיאר באריכות את גרסאותיהם השונות של העדים המפלילים ושל המערער ועמד על הסתירות הרבות שבעדותם בבית המשפט, הן סתירות פנימיות והן סתירות בין גרסאות העדים השונים. באופן כללי ניתן לומר כי באמרותיהם המשטרתיות הראשונות של שלושת העדים המפלילים הודו השלושה במעורבות בפיגוע ירי, אם כי לא הזכירו את המערער. באמרות השניות, משנשאלו ישירות על מעורבות המערער, זיהו את תמונתו במסדר זיהוי תמונות ומסרו גרסאות דומות באשר לחלקו - היותו נהג הרכב השכור שהסיע אותם לאימון הירי, הסיע את ג'מאל לעזרייה לרכישת הרכב שישמש לביצוע הפיגוע ונהג ברכב השכור ש"פתח את הציר" ביום הפיגוע. לבסוף, בעדותם בבית המשפט הכחישו כל השלושה את מודעות המערער למטרת הנסיעות ולפיגוע וטענו כי הפללתו נבעה מלחץ בחקירה המשטרתית.

על רקע הסתירות הרבות בעדויות בבית המשפט, קבע בית משפט קמא כי אין לתת אמון בהכחשות הגורפות של העדים את מעורבות המערער במעשיהם.

בית המשפט אף התייחס לעובדה כי שמו של המערער עלה רק בחקירות השניות ובתגובה לשאלות ישירות מאת החוקרים. בית משפט קמא קבע כי אין בכך כדי להפחית ממשקל האמרות, הואיל ופעמים רבות מכחישים חשודים מעורבותם של שותפים נוספים ומפלילים אותם בעקבות התפתחויות בחקירה.

עוד קבע בית המשפט כי עדויות השוטרים גובי האמרות היו מהימנות וכי לא מצא סיבה להסיק כי נפל פגם בהליך גביית האמרות.

לבסוף, עמד בית המשפט על הסתירות הנטענות בין האמרות המפלילות השונות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הסתירות הינן בפרטים שוליים ואין בהן כדי להפחית ממשקל האמרות בכללותן. על כן, קבע בית המשפט כי יש לתת אמון באמרות אלו וכי ניתן לבסס עליהן ממצאים עובדתיים.

באשר לגרסת המערער כפי שנשמעה על דוכן העדים, קבע בית המשפט, כי המדובר בגרסה כבושה אשר לא ניתן הסבר מספק לכבישתה, ועל כן, יש לייחס לה משקל מופחת. בית המשפט דחה את הסבריו של המערער, לפיהם שימש כנהג תמים של חברי החוליה תמורת תשלום או כמחווה של רצון טוב, מבלי שידע על כוונתם לבצע פיגוע ירי.

בהתבסס על ממצאי מהימנות אלה, קבע בית המשפט את הממצאים העובדתיים הבאים, אשר אביאם כלשונם למרות אורכם:

"א.  אנואר אל עצא הנחה את נעים אל עצא להקים חוליה חבלנית של ארגון הגא"פ, ואף אימן את נעים בשימוש בקלצ'ניקוב.

ב.      לפי הנחייתו של אנואר אל עצא, גייס נעים לחולייה את ג'מאל רדאידה ואת עבדאללה רדאידה. לעבדאללה נאמר, כי המטרה היא "לעשות פיגועים ולהרוג מתנחלים".

ג.       אנואר אל עצא ביקש מנעים אל עצא ליצור קשר עם הנאשם בבית לחם, והודיע לנעים כי הנאשם יוכל לשמש כנהג של החוליה בפעילותה.

ד.      נעים פגש את הנאשם ברחבת המולד בבית לחם, הזדהה כחבר בחוליית גא"פ המתכוונת לבצע פיגועים, והציע לנאשם "להיות נהג לפיגועים". הנאשם הסכים, ונקבע כי ייעשה שימוש בכינויו "אבו צוהייב".