פסק-דין בתיק ע' 1462/08

השופט א' וולף :

המערער הורשע על פי הודאתו בשלושה פרטי אישום.

1.       חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שמאז נובמבר 2005 ועד יום מעצרו באוג' 2006 היה חבר בארגון "גדודי חללי אלאקצא". המערער אף מונה לאחראי מטעם הארגון באזור קלקיליה והכפרים הסמוכים.

2.       סחר בציוד מלחמתי - המערער היה מעורב במספר הזדמנויות החל מפברואר 2005 בסחר כלי נשק. כתב האישום מפרט שמונה מקרים בהם המערער רכש או מכר אקדחים, רובים, רובי צייד ורובה צלפים.

3.       החזקת כלי יריה - בעת מעצרו נמצאו בביתו אקדח וכדורים.

כאן המקום לציין כי המערער הורשע כבר בעבר בעבירות ביטחוניות ונדון ביום 22.7.04 בתיק 7693/03, בבית המשפט הצבאי שומרון, לתקופת מאסר של שלוש שנים. על פי החלטת האלוף הוא השתחרר לפני גמר תקופת המאסר וזאת ביום 21.2.05 ולאחר שחתם על התחייבות להימנע מכל פעילות נגד הביטחון. על פי החלטת האלוף כל יתרת תקופת המאסר  שנשארה לריצוי עונשו היא על תנאי, והתנאי הוא להימנע מכל פעילות טרור או אלימות. בהתחייבות התחייב המערער, כחלק מתנאי השחרור, שאם יפר את תנאי השחרור, רשאי ביהמ"ש לצוות כי יתרת תקופת המאסר שטרם ריצה תהפוך לתקופת מאסר מצטברת לכל עונש שיוטל עליו וזאת מבלי לגרוע מתקופת המאסר המותנה שהוטלה עליו. יצוין כי התביעה לא בקשה מביהמ"ש לצרף את תקופת המאסר שנשארה לו.

בימ"ש קמא גזר על המערער שבע וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל, קנס כספי בסך של 4,000 ש"ח ומאסר מותנה. בנוסף, בימ"ש קמא הורה כי עונש מאסר מותנה של שנתיים שהיה תלוי ועומד נגד המערער יופעל כולו במצטבר.

בסיכומו של דבר נגזרו על המערער תשע וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל.

הערעור הינו לגבי חומרת העונש.

יצוין כי לבימ"ש קמא לא הוגשה התחייבותו של המערער, אשר הייתה תנאי לשחרורו לפני תום תקופת המאסר בגין העבירה הקודמת ולכן בימ"ש קמא יצא מהנחה שהוא לא חתם על ההתחייבות.  בימ"ש קמא לא נדרש לדון בסיום ריצוי העונש הקודם.

בפנינו הוצגה החלטת אלוף הפיקוד לשחרורם המוקדם של 352 אסירים כשהמערער בתוכם תוך התניית השחרור בחתימה על ההתחייבות כאמור בצירוף נוסח הערבות שנדרש (כל אחד מהם) לחתום. מכאן שעלינו לצאת מהנחה שאכן המערער חתם על ההתחייבות.

 טועה ב"כ המערער כאשר הוא מציג את המקרה שלפנינו כאילו נגזרו על המערער 9 וחצי שנים לריצוי בפועל. ביהמ"ש גזר עליו רק שבע וחצי שנים לריצוי בפועל ויתרת התקופה נובעת מהפעלת המאסר על תנאי בגין העבירה הקודמת. מכאן כי כאשר מנסים להשוות את המקרה שלפנינו למקרים דומים אחרים, כדי לבדוק אם תקופת המאסר לא חורגת מהמוטל במקרים כאלה, יש לצאת מהנחה שעל המערער נגזרו 7 וחצי שנות מאסר בלבד.

בכל מקרה, עלינו לקחת בחשבון שיש למערער הרשעה קודמת ועובדה זו כשלעצמה מחייבת החמרה בענישה. יש לזכור כי בשני המקרים מדובר בעבירות נגד בטחון האזור. נקודה מחמירה נוספת היא שהמערער ביצע את העבירות, לפחות חלק מהן, באותה תקופה בה השתחרר על תנאי. יתרה מזו עברו רק מספר ימים מאז ששוחרר ועד שהחל לבצע את העבירות בהן הורשע בחוק זה.

טרם יבשה הדיו על הוראת השחרור והמערער כבר החל לבצע עבירות ביטחוניות.

הוא שוחרר כאמור ב-21.2.05 ועבירות הסחר בציוד מלחמתי על פי כתב האישום החלו בפברואר 2005. מכאן יש ללמוד כי לא הייתה למערער כל כוונה כבר מלכתחילה למלא ההתחייבות שנתן על מנת שהאלוף ישחררו לפני המועד.

כאשר מנסים להשוות המקרה שלפנינו למקרים אחרים של סחר בציוד מלחמתי, הרי יש לקחת בחשבון כי במקרה שלנו המערער סחר בכמות רבה של אמצעי לחימה, כולל מכירה של רובה M1 לפעיל צבאי בארגון אליו השתייך. אותו רוכש התכוון לבצע פגוע ירי לעבר כוחות הביטחון וזאת באמצעות הרובה שרכש מהמערער.

לא אחת התריע בימ"ש זה על החומרה הרבה שיש לראות בסחר בנשק. יש לקחת בחשבון כי כל נשק שמועבר או נמכר באזור מיועד או יכול לשמש למטרות פליליות.

 בתיק 5012/04 דחה בימ"ש זה ערעור על עונש של 10 שנות מאסר בפועל שהושת על המערער בגין סחר בנשק.