פסק-דין בתיק ע' 1410/09

השופט סא"ל י' חניאל :

בתאריך 6.10.06 נעצר המערער על ידי כוחות הביטחון בחשד כי היה מעורב פעילות חמורה כנגד ביטחון האזור. משהוגש כתב האישום בעניינו, הצליחו הצדדים לסיים את המשא ומתן ביניהם ובאו אגב כך לכלל הסדר. כאמור, כתב האישום שהוגש מלכתחילה, אומנם לבש ופשט צורה, אולם בסופו הודה המערער בכתב אישום אשר ייחס לו עבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה.

אין מחלוקת בין הצדדים ביחס למידת מעורבותו של המערער בעבירה המיוחסת לו, על כן נבהיר בקליפת אגוז, כי תפקידו של המערער היה להכניס מטען חבלה לתוך ישראל על מנת לבצע באמצעותו פיגוע מטעם גדודי חללי אלאקצה. פיגוע זה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל, בשל נוכחות ערה של כוחות הביטחון, אשר מנעה מהמערער לבצע את זממו. יחד עם זאת, חזר המערער אל משלחיו עם מטען החבלה.

בנסיבות אלו, משהודה המערער כאמור והורשע, גזר עליו ביהמ"ש 14 שנות מאסר מהם 11 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו ואילו היתרה על תנאי. מכאן, באה הסנגוריה לערער כשבלב טענותיה ביקורת כלפי ביהמ"ש דלמטה. טעה ביהמ"ש, כך לטענתה, בהטילו עונש חמור על המערער ביחס לנסיבותיו של תיק זה טעה, ביהמ"ש כשלא נתן את המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות, כמו גם טעה באבחנת נסיבותיו של המערער אל מול שותפיו, שהיו הרוח החיה ובלעדיהם לא היה יוצא המערער לפגע. משנגזר עניינם של אלו לענישה קלה יותר, ראוי היה להתחשב במערער ולגזור עליו עונש בהתאם.

שמענו את הטענות מכאן ומכאן, עמדנו על פסיקתו של בימ"ש קמא ואף בחנו את אשר הניחו בפנינו הצדדים כפסיקה התומכת בגרסתם. יחד עם זאת, לא מצאנו כי יש ממש לערעור זה ועל כן, החלטנו כי לא נתערב בפסיקתה של ערכאה קמא.

כבר בפתח הדברים נציין כי חומרתו של כתב האישום ככלל וחומרת מעורבותו של המערער בפרט, מדברת בעדו. מן המפורסמות כי במסגרת הענישה, מביא ביהמ"ש את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעה, אולם, אין הוא מתנתק ממעשי הפרט כמו גם איננו מתעלם בשורת נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם.

גם כאשר מונח בפני ביהמ"ש עניין משותף, הוא מבקש למצוא את האיזון ואת המכנה המשותף בין כולם. יחד עם זאת, לא תמיד ניתן ללמוד גזרה שווה מעונשו של זה לעונשו של זה. אומנם, שואף ביהמ"ש לאחידות הענישה, אולם תנאי לכך כי תהיה גם אחידות במעשה ובנסיבות.

משירדנו לשורשו של גזר הדין ומשעמדנו על מרכיביו השונים, השתכנענו כי ביהמ"ש הצליח לבור את המוץ מן התבן ולהעריך כמו גם לאזן כראוי בין כל השיקולים והנסיבות. לא הייתה בינינו כל מחלוקת כי ביהמ"ש שקל את כל הנסיבות ונימק כדבעי את החלטתו. ייתכן כי שותפיו של המערער נטלו חלק חשוב ואולי אף מרכזי בתכנון וביצוע העבירה המדוברת. אולם, באיזון המתבקש לא שגה ביהמ"ש בהערכת חלקו של המערער דנן אשר שימש בסופו של דבר כחוליה מרכזית בשרשרת המעשים אשר הביאו אותו לבצע את מה שתוכנן.

גם את טענת הסנגוריה, כי בסופו של דבר חזר המערער כלעומת שבא, מצאנו כי הביאה הערכאה קמא בחשבון. שקל ביהמ"ש דלמטה את החלטת המערער שלא להשלים את ביצע הפיגוע והדגישה כי יש בכך שיקול מרכזי לקולא. אולם, באותה נשימה קבע ביהמ"ש " אומנם הנאשם החזיר את המטען לאל חמורי, מתכנן הפיגוע, ובכך לא מנע את ביצוע הפיגוע על ידי אחר, כך שמעשיו אינם נכנסים לגדר "חרטה" המזכה בהקלה משמעותית, אולם, סירובו של הנאשם להמשיך בדרכו עם תיק הנפץ לישראל לביצוע הפיגוע, מהווה שיקול מרכזי לקולא .".

זאת ועוד, גם הטענה כי בסופו של דבר לא היה המערער מעורב בשורה של אירועים, נוספים כמו גם לא חבר בארגון אסור, נשקלה בקפידה על ידי בימ"ש קמא: " שקלנו לקולא את העובדה כי פעילותו של הנאשם כנגד ביטחון האזור הייתה מעורבותו בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן בלבד, שאין ספק כי הינה עבירה חמורה, אולם אין באמתחתו פעילות ממושכת כנגד ביטחון האזור.".

אשר על כן, ומשלא מצאנו כל שגגה במלאכת האיזון של בימ"ש קמא, החלטנו כי אין מקום להתערב בפסיקתו ומכאן שבאנו לדחות את הערעור.

השופט אל"ם א' מינא:

אני מסכים.

השופט אל"ם א' הברמן :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט סא"ל י' חניאל.

ניתן והודע היום, 15 באוקטובר 2009, כ"ז בתשרי התש"ע, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

              (-)                                                 (-)                                                  (-)

___________________              __________________            ___________________