פסק-דין בתיק ע' 1349/07

השופט סא"ל י' כהן :

1. זהו הליך רביעי בו נדון עניינו של המערער בפני בתי המשפט בגין כתב האישום שהוגש נגדו באמצע שנת 2002.
2. המערער הורשע בבימ"ש קמא בהליך הראשון בעבירות של החזקת כלי ירייה, מתן מקלט, קשירת קשר ועבירות הקשורות לשימוש ברכב בניגוד לדין. בהליך הדיוני הראשון זוכה המערער מעבירות של גרימת מוות בכוונה. בגין יתר העבירות נדון המערער לעונש מאסר של 66 חודשי מאסר בפועל ושנה אחת על תנאי.
3. התביעה ערערה על זיכויו של המשיב מעבירת גרימת מוות בכוונה. ביהמ"ש הצבאי לערעורים קיבל את ערעור התביעה והרשיע את המערער ברוב דעות בעבירות של סיוע לגרימת מוות בכוונה. דעת המיעוט קבעה כי יש להרשיע את המערער בעבירה של קשירת קשר לגרימת המוות בכוונה. נוכח קבלת הערעור כאמור התיק הוחזר לביהמ"ש קמא למתן גזר דין חדש.
4. ביהמ"ש קמא, אליו הוחזר התיק כאמור, נתן את דעתו לעובדה הנוראה לפיה, בפיגוע נשוא כתב האישום, איבדו את חייהם 19 אנשים ונפצעו 57 אנשים. מאידך, ציין ביהמ"ש כי חלקו של הנאשם בפיגוע היה קטן מאוד, וכדברי ביהמ"ש קמא:

"מצד שני אין לשכוח כי חלקו של הנאשם בביצוע הפיגוע קטן מאוד. הנאשם לא יזם את הפיגוע ולא תיכנן אותו. הוא הוכנס בסוד העניינים בשלב מאוד מאוחר של הפקת הפיגוע. דהיינו יום אחד בלבד לפני ביצוע הפיגוע, כאשר הכל כבר היה מוכן: המחבל המתאבד, חגורת הנפץ, התוכנית והאמצעים. הוא הסכים לקחת חלק בהובלת המתאבד לזירת הארוע. אולם באותו מעמד בו הסכים, התנדב חליל בראקעה לעשות כן במקומו של הנאשם, ואותו חליל הוא שעשה זאת בפועל בסופו של דבר. כל אשר נותר לנאשם לעשות הוא לחדול (מלשון מחדל), כלומר לשתוק, להימנע מכל פעולה העלולה להפריע לביצוע הפיגוע. "

5. ביהמ"ש קמא בבואו לגזור את הדין עמד על הדילמה שבין היותו של המערער מעורב מחד ב-19 עבירות של סיוע לגרימת מוות בכוונה, ומהצד השני חלקו הקטן מאוד, עד כדי זעיר, בביצוע העבירות. ביהמ"ש קמא קבע לבסוף כי, ככל שתהיה תרומתו של הנאשם לביצוע הפיגוע קטנה הרי משהינו מעורב בפיגוע שכזה על העונש המינימאלי להיות משמעותי וכבד. לפיכך, גזר ביהמ"ש קמא על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, בנוסף לעונש מאסר על התנאי.
6. המערער ערער על העונש שנגזר עליו בטענו כי העונש שנכון היה לגזור עליו, לאור חלקו הקטן ביותר, צריך להיות עונש המוטל בגין עבירה של אי מניעת עבירה. מאידך, התביעה הצבאית ביקשה להותיר את העונש על כנו בציינה, כי התוצאה האיומה בה קופחו את חייהם של 19 אנשים מחייבת השתת עונש חמור וכי, בכל מקרה, אין מדובר בסטייה חמורה מרמת הענישה הנוהגת.

ב"כ הצדדים צרפו לטיעוניהם פסקי דין הכוללים עונשים ברמת הענישה לה הם טענו, זה בכה וזה בכה.

7. אכן מקרה זה מעורר קושי בגזירת הדין. מחד, התוצאה האיומה של הפיגוע בו נהרגו 19 אנשים ונפצעו 57 נוספים. המערער סייע בחפץ לב להתרחשות תוצאה זו, גם אם בסופם של דברים החלטת השותפים גרמה לכך שהוא לא נטל בה חלק פעיל. מאידך, מעורבותו של המערער הינה כאמור קטנה ביותר. ואולם, על אף מעורבותו זו של המערער לא נוכל לקבל טענתו כי העונש לו הוא ראוי הינו כנטען על ידו, שכן לא ניתן להקל ראש ולהתעלם מהתוצאה האיומה של הפיגוע, מהחובה להעביר מסר של הרתעה כלפי כל מי שמעורב, בצורה זו או אחרת, בעבירות כאמור.
8. יחד עם זאת, ולאחר התלבטות לא קלה, החלטנו להקל במידת מה בעונשו של המערער. בין היתר נתנו  דעתנו לכך כי בנוסף למעורבות המצומצמת של המערער, עניינו נמצא כבר 6 שנים וחצי בבימ"ש בערכאות הדיוניות ובערכאות הערעור. מצב דברים זה גרם לכך שהמערער מיטלטל זמן רב בחוסר ודאות לגבי התוצאה העונשית של מעשיו. אשר על כן, ובשוקלנו את כל הנימוקים והנסיבות לקולא ולחומרה החלטנו לקבל את הערעור ולגזור על הנאשם 15 שנות מאסר, מהן 12 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. המערער ישא בעונש המותנה אם יעבור בתוך 5 שנים מיום שחרורו עבירה מהעבירות בהן הורשע בגין פרטים ראשון עד שלושים ואחד לכתב האישום.

השופט אל"ם ש' רביבו:

אני מסכים.

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט סא"ל י' כהן.

ניתן והודע היום, 16 בפברואר, כ"ב בשבט התשס"ט, בנוכחות המערער ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט