פסק-דין בתיק ע' 1115/07

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

המערער הורשע עפ"י הודאתו בארבע עבירות כדלקמן:

א.      חברות בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שכארבע שנים טרם מעצרו, גויס לארגון גדודי חללי אל אקצא וצורף לחוליה צבאית של ארגון זה. כחודש טרם מעצרו, החל המערער לפעול במסגרת חוליה צבאית נוספת, אשר חלק מחבריה היו חברים בזרוע הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי.

ב.      ייצור והנחת פצצות, בכך שבמסגרת חברותו האמורה ייצר, יחד עם חברי חולייתו, מספר מטעני חבלה, ובשנת 2002 אף השתתף בהנחת המטענים האמורים והפעלתם נגד כוחות הביטחון. באירוע זה שימש המערער כתצפיתן והודיע לחבריו על הגעת כוחות הביטחון.

ג.        סחר בציוד מלחמתי, בכך שכשנה טרם מעצרו, רכש המערער שלושה אקדחים, אותם מסר בהמשך לאחר.

ד.      קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, בכך שמספר שבועות טרם מעצרו, תכנן המערער, יחד עם חבריו, להוציא אל הפועל פיגוע התאבדות. חברי החוליה הכינו תוכנית על פיה אחד מהם יכין חגורת נפץ, ולאחר שיגויס מפגע מתאבד הוא יובל ע"י המערער אל העיר נתניה או אל ת"א, שם יבצע את הפיגוע. עם זאת, בשל כניסת כוחות צה"ל למחנה פליטים בלטה, מקום מגוריו של המערער, שינו הקושרים את תוכניתם וסיכמו לבצע פיגוע ירי לעבר המרכז המסחרי ביישוב קרני שומרון. הקושרים קבעו תוכנית פעולה מפורטת ואחד מהם אף השיג נשק מסוג קלצ'ניקוב. כן סוכם ביניהם כי ינסו להשיג אמצעי לחימה נוספים. הקושרים קבעו את תאריך 24.2.06 כתאריך ביצוע הפיגוע, אך יום קודם לכן נעצר המערער.

בטיעוניה לעונש עתרה התביעה הצבאית לעונש אשר יהלום את חומרת מעשיו של המערער. הסנגור מצידו ביקש להסתפק בעונש שלא יעלה על שש שנות מאסר. סופם של דברים כי בימ"ש קמא גזר על המערער 14 שנות מאסר, מתוכן 11 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו.

לדעת הסנגור, החמיר בימ"ש קמא עם המערער מעבר לעונש הראוי לו, זאת בעיקר על רקע הזמן שחלף מאז ביצוע חלק נכבד מהעבירות. עוד טען הסנגור, כי מעשיו של המערער לא גרמו לנזק. כן ציין הסנגור, כי מרשו הודה במיוחס לו ובכך חסך מזמנו של ביהמ"ש. מכאן, ערעור ההגנה, במסגרתו חזר הסנגור וביקש להקל בעונשו של המערער באופן משמעותי.

מנגד, ביקשה התביעה הצבאית לדחות את הערעור, בהדגישה את מאמצי המערער לפגוע בביטחון האזור משך תקופה ארוכה. התובע הדגיש עוד את חומרת המעשים, בראשם קשירת הקשר לבצע שני פיגועים קשים, אשר האחרון שבהם נמנע אך בעקבות מעצרו של המערער.

המערער עירב עצמו בשורה ארוכה של עבירות חמורות ביותר, אשר מהן עולה בבירור רצונו לפגוע באזרחים ישראליים ובחיילי צה"ל. גם אם כתב האישום נוסח באופן תמציתי, כאשר מספר עבירות נכללות בפרט אישום אחד, אין בכך כדי להמעיט מן הסיכון אשר היה טמון במעשיו של המערער.

אמת, חלק מהעבירות בוצע זמן ניכר טרם מעצרו. אולם, יש להסתכל על המעשים, שבוצעו במסגרת מאורגנת, כרצף אחד אשר הגיע לשיאו דווקא מספר שבועות טרם מעצרו של העורר, עם הצטרפותו לחוליה צבאית נוספת ונטילת חלק אקטיבי בתכנון שני פיגועים קשים. אשר על כן, בימ"ש קמא קבע בצדק כי אין לייחס משקל משמעותי לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות הראשונות.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי בימ"ש קמא איזן נכונה בין שיקולי הענישה השונים הראויים להישקל, ואף נתן ביטוי להודאת המערער ולחרטתו.

לאור האמור, ומשלא נפל פגם בגזר דינו של בימ"ש קמא, הנני ממליץ לחבריי לדחות את הערעור.

השופט סא"ל י' חניאל :

אני מסכים.

השופט סא"ל מ' שילה :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו.

ניתן והודע היום, 25 ביוני 2007, ט' בתמוז התשס"ז, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.