פסק-דין בתיק חדוה וינבאום וולצקי

1.         המערער, יליד 1983, מוכר כנכה בגין כאב כרוני בעמ"ש צווארי ללא הגבלת תעונה ובגין מצב אחר שבר בגליל המקורב באצבע 5 ביד ימין. נכותו הכוללת עומדת על 2% נכות.

2.         הערעור שבפניי נסב על קביעת וועדה רפואית עליונה מיום 24.1.11 וכן מיום 6.7.11 שראתה לדחות את ערעורו.

יצוין כי לאחר בדיקת המערער, בישיבתה הראשונה של הוועדה, היא ביקשה לקבל תוצאות בדיקת EMG של גפיים עליונות בטרם תגבש מסקנותיה. משבדיקה זו הומצאה לוועדה ועל פי תוצאותיה הבדיקה הייתה תקינה, ראתה הוועדה לדחות את הערעור.

3.         ב"כ המערער טוען כי שגתה הוועדה באלו:

א.         התעלמה מממצאי ה - CT שהראו תמט של לוחית הצמיחה העליונה ב - 7 - C ומשבר בזיז רוחבי בחוליה זו משמאל.

ב.         התעלמה מהגבלת התנועות בצוואר שמצוינת הן בחוות דעתו של ד"ר קליר מטעם     המערער והן בתוצאות בדיקת ה - EMG.

4.         את טענותיו תומך ב"כ המערער בספיקה שהתייחסה לחובת הוועדות להתייחס לממצאים שמוצגים בפניה וכן לחוות דעת שמוגשות מטעמם של המערערים. בין היתר הוא מפנה לבג"צ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, מיום 21.5.03 מפי כב' השופט א. חיות.

5.         ב"כ המשיב טוען מנגד כי כל טענות המערער נוגעות לקביעות רפואיות שמקומן לא יכירן במסגרת ערעור זה שבפניי.

            הוא מוסיף כי הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר קליר  וציינה כי לא מצאה שבר בצילומי ה - CT וכן לא מצאה את אותם ממצאים שמצא ד"ר קליר ומובאים בחוות דעתו.

            ב"כ המשיב מפנה לפסק הדין בעניין 4652/04 שאול אואקנין נ' קצין התגמולים מיום 15.6.05 מפי כב' השופטת א. פרוקצ'יה.

6.         ב"כ המשיב מציין כי המערער אינו זכאי להסתמך בערעורו זה על מסמך של ד"ר קליר שנערך לאחר הדיון בערעור בוועדה הרפואית העליונה .

דיון

7.         לאחר שעברתי על פרוטוקול הדיון, על קביעת הוועדה, על חוות דעתו של ד"ר קליר ועל תוצאות בדיקת ה - EMG, אני סבורה כי דין הערעור להדחות.

8.         הוועדה הבהירה כי אינה מקבלת את קביעותיו של ד"ר קליר הן לעניין קיומו של תמט בחוליה  7C  והן לחשד לקיומו של שבר בזיז רוחבי בחוליה זו. הוועדה מציינת כי למסקנותיה אלו הגיעה לאחר עיון בצילומי ה - CT. הוועדה מוסיפה כי בבדיקתה שלה את המערער הגיעה לממצאים שונים מאלו המופיעים בחוות דעתו של ד"ר קליר. ד"ר קליר מציין כי מצא הגבלה בתנועות הכיפוף-יישור בצוואר שמגיעות ידי 40 מעלות בלבד ואילו הוועדה מצאה כי בכיפוף מגיע עד הסטרנום וביישור מגיע ל - 70 מעלות.

9.         הוועדה ביקשה לקבל בדיקת EMG עדכנית וזו אכן לימדה כי ההולכה העצבית תקינה בכל העצבים בגפה הימנית.

10.        הוועדה מילאה אחר חובתה להתייחס לחוות הדעת שהונחה בפניה ולטענות ותלונות המערער ובא כוחו.

            נראה כי מיותר לשוב על הפסיקה לפיה זכאית הוועדה להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית על ממצאי בדיקות עזר והדמיה בתוכן. במקרה שבפניי גם בדיקות העזר פוענחו על ידי הוועדה כתקינות.

11.        לאור כל דבריי שלעיל ראיתי לקבוע כי לא נמצא פגם משפטי בהתנהלות ומסקנת הוועדה  אשר יש בו כדי להצדיק את התערבות בית המשפט בקביעתה.

12.        הערעור נדחה.