פסק-דין בתיק וע 8043/07

1.       בפנינו ערר על החלטת המשיב בהשגה שהגיש העורר. הפרטים יפורטו להלן.

2.       העובדות הן הבאות:

ב- 11/7/02 מכר העורר דירת מגורים מזכה במעלות הידועה כחלקה 16/84 בגוש 18407 (להלן: "הדירה הנ"ל").

בסעיף 49א (א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק הנ"ל") נקבע כי את הבקשה לפטור מתשלום מס שבח יש להגיש "במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73 לחוק" דהיינו בתוך 30 יום מיום המכירה או בתוך 50 יום במקרה של שומה עצמית. מוכר שאינו מעוניין בפטור ממס מכירת דירתו יכול להמנע מלבקש את הפטור.

בעניינו נמנע העורר מלבקש את הפטור ממס בהצהרתו שהגיש למשיב ב- 21/11/02, בהניחו כי במכירת הדירה הנ"ל גלום מס נמוך, לאחר נכוי ההוצאות שהוציא לפיתוח ולבניית הדירה הנ"ל, כך שמכירה זו לא תמנע ממנו לקבל פטור במכירת דירה אחרת שהמס לגביה עשוי להיות גבוה יותר.

העורר לא ערך שומה עצמית על פי סעיף 73(א)(2) לחוק הנ"ל הכוללת חישוב מפורט של שומת המס.

בהצהרה שהגיש העורר למשיב פרט כי הדירה נמכרה במחיר של 565,800 ש"ח. המשיב לא קבל את השווי המוצהר והגדילו לסך 707,250 ש"ח. וקבע לפי אומדנו את שעור מס השבח החל על העורר.

3.       ב- 20/05/03 הגיש העורר השגה על שומת המס ובקש פטור ממס שבח במכירת הדירה הנ"ל, להשגה צרף טופס בקשה לפטור מתאריך ה- 11/07/02 שהוא התאריך בו נמכרה הדירה הנ"ל.

העורר נדרש על ידי המשיב להמציא לו מסמכים לצורך הדיון בהשגתו זו. ולאחר שהומצאו תקן המשיב בהחלטתו מה- 23/06/04 את השומה והעניק לעורר  פטור ממס שבח בהתאם לסעיף 49ב(1) לחוק הנ"ל, וקבל את השווי המוצהר על הדירה הנ"ל בסך 565,800 ש"ח (נספח ג' לכתב הערר).

4.       סעיף 49ב(1) לחוק הנ"ל קובע כי פטור במכירת דירה מזכה יחול כאשר "המוכר לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת בפטור ממס".

ב- 04/07/06 בחלוף 4 שנים פחות שבוע ימים מיום מכירת הדירה הנ"ל ב- 11/07/02, מכר העורר דירה נוספת ברמת השרון שהיתה בבעלותו. מאחר וטרם חלפו ארבע שנים לא היה זכאי לפטור ממס שבח, המשיב אכן דחה את בקשתו לפטור.

5.       העורר הגיש בקשה מה- 25/01/07 ובה בקש בהסתמך על סעיף 85 לחוק הנ"ל להתיר לו לתקן את השומה שקבע המשיב במכירת הדירה הנ"ל באופן שתותר לו המרת הפטור שהוענק לו בחיוב במס שבח ששעורו יקבע בהתחשב בשווי המכירה המוצהר בנכוי  השקעותיו בפתוח ובניית הדירה הנ"ל. המשיב דחה בקשה זו בהחלטתו מה- 08/02/07 עליה השיג העורר ב- 08/03/07. המשיב דחה השגה זו ועל כך נסב הערר שבפנינו. (ראה נספחים ה-ז לכתב הערר).

6.       משלא הוגש ערר לועדת הערר על החלטת המשיב בהשגה מה-23/06/04 יש לראותה כהחלטה סופית שכמוה כמעשה בית דין. נפסק בע"א 367/85 מדינת ישראל נ' קיטאי  פס"ד מ"א(ד) ע' 398 בע' 401ה' כי המחוקק קבע "הליכים מיוחדים להשגה ולערר ומועדים להגשתם. מי שלא פעל במועד או מי שנדחו השגתו או עררו - הפכו אלו למעשה בית דין. . . " ואין מקום לעוררם מחדש  בדרך שאינה קבועה בחוק.

דרך כזו נקבעה בסעיף 85 לחוק הנ"ל, שהוא יוצא דופן, ומאפשר למשיב או למי ששלם את המס לפתוח שומה ולתקנה בתוך ארבע שנים מיום שנעשתה.

7.       המשיב קבע את שעור מס השבח שחל על העורר במכירת הדירה הנ"ל לסך 320,300 ש"ח (נספח ב' לכתב הערר) על בסיס שווי המכירה שנאמד על ידו. בהחלטתו בהשגה מה- 23/06/04 שינה המשיב את עמדתו וקבל את השווי המוצהר בסך 565,800 ש"ח, משמע שהמשיב שוכנע שהתמורה המוצהרת בעד הדירה נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה (מהגדרת "שווי" בסעיף 1 לחוק הנ"ל) וכי המשיב טעה בקבעו בשלב הראשוני כי לא שוכנע שהתקיימו התנאים לאמוץ התמורה המוצהרת והחליפה בשווי השוק לפי אומדנו. שנוי זה משליך גם על גובה המס המצריך שינוי. לכן מוצדקת היתה הבקשה לפתיחת השומה ולתקונה בהתאם לסעיף 85 לחוק הנ"ל שהגיש העורר.

8.       סעיף 85 לחוק הנ"ל מתיר למנהל לתקן שומה סופית תוך 4 שנים מיום שנעשתה בכל אחד מהמקרים הבאים:

"1.     נתגלו עובדות חדשות העשויות לבדן או ביחד עם החומר שבידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב המס או לשנות את הסכום המס.

2. המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס.

3. נתגלתה טעות בשומה"