פסק-דין בתיק וע 1438/05

עמוס זמיר, שופט (דימוס):-

          זהו ערר שהגישו העוררים על  החלטת המשיב מיום 24.8.2005  וכן על הודעת המשיב (הגב' שלומית לוי) מיום 27.9.05 שאין היא חוזרת בה מהחלטתה הנ"ל, שלפיה נדחתה השגת העוררים לתת להם הנחה מתשלום מס השבח.                  

          בערר זה לא הובאו כל ראיות ועדויות. באי כוח הצדדים הגישו, במשותף ובהסכמה, כתב פלוגתאות והסכמות, הסתפקו בהגשה זו ובקשו לסכם בכתב את טענותיהם (ראה הפרוטוקול מיום 21.1.2007).

          ואלה העובדות, בתמצית, הדרושות לענייננו:    

         1.    ביום 13.11.02, רכש העורר מס' 1 זכויות בחלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 6883 (להלן  "המקרקעין").

         2.   ביום 30.12.03 רכש גם העורר מס' 2 זכויות במקרקעין.

         3. העוררים היו לבעלים של המקרקעין, כשבמועד רכישתה היתה קרקע פנויה.
         4.  בתחילת שנת 2004 התקבל היתר בניה על המקרקעין ואושרה בניה של 100% מזכויות הבניה המותרות על המקרקעין הנ"ל.

         5.    בחודש אוקטובר 2004 מכרו העוררים את זכויותיהם במקרקעין, כאשר במועד המכירה היתה הבניה בשלביה הראשונים ולא עלתה לכדי 70% מהשטח הכולל הניתן לבניה על המקרקעין.
         6.    העוררים לא שילמו דבר בגין הבניה, והקונים הם שנשאו בכל עלויות הבניה.

         7.    ביום 22.11.04 דיווחו העוררים על העיסקה למשיב.

         8.    ביום 6.3.2006 התקבל טופס 4 לגבי המקרקעין והבניה עליהן.

          העוררים 1 ו-2 טוענים שהם זכאים להנחה של 20% ו-10%, בהתאמה לגבי כל אחד מהם, מגובה מס השבח החל עפ"י סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן  -  "החוק"). המשיב טוען שבנסיבות המקרה שבפנינו אין העוררים זכאים להנחה הנ"ל, וזהו סלע המחלוקת ביניהם, מחלוקת שהועברה להכרעה אלינו בערר זה.

          הסעיפים בחוק הנוגעים לענייננו הם: 48א(ד1)(1), 48א(ד1)(2) ו-48א(ד1)(3), וזהו נוסחם: