פסק-דין בתיק וע 1339/02

עמוס זמיר, שופט (דימוס):
          זהו ערר שהגישה העוררת על החלטת המשיב מיום 28.8.2002, לפיה החליט המשיב לדחות את השגת העוררת בקשר לקביעת מס רכישה מוקטן בענין עיסקת המכר של שלוש דירות בטענה שלא שימשו במישרין את העוררת.

          ולפני שאכנס לגופו של הערר, ברצוני להעיר שאני מצטער על האיחור של כמה חודשים במתן פסה"ד בתיק זה. בעלי הדין סיכמו בכתב את טענותיהם בתחילת חודש ספטמבר 2005, והתיק היה צריך לבוא בפני מיד לאחר מכן לכתיבת פס"ד. אולם למרבה הצער תקפה אותי מחלה קשה ובחודשים אוגוסט עד אוקטובר  2005 נבצר ממני לנהל משפטים, ועקב כך "נעלם" התיק מעינינו, ורק בימים אלו -  תוך בדיקה של סגן המזכיר הראשי  -  התברר שטרם ניתן כאן פס"ד. ועתה, כמובן, מתוקן הדבר.

          ולגופו של הערר:  -   ואלה הן העובדות, בתמצית, הצריכות לענייננו:-
1.   העוררת היא "מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1969.
2.   לפני מספר שנים רכשה העוררת שלוש דירות (הן "המקרקעין" נשוא ערר זה).
3.   שלוש הדירות הנ"ל שימשו למגורים של רבנים ובני משפחותיהם. הרבנים שהתגוררו בדירות (וכאמור, יחד עם בני משפחותיהם) כיהנו כר"מים אצל העוררת.

          בנסיבות העובדתיות הנ"ל בקשה העוררת להכיר בזכותה לתשלום מס רכישה מוקטן, וזאת  לאור האמור בתקנה 9 לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל"ה-1974. 

          המשיב דחה את טענת העוררת בקובעו כי הדירות אינן משמשות במישרין את העוררת.

          תקנה 9 לתקנות הנ"ל קובעת:
                             "מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק יהיה חייב
                              במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות
                              במקרקעין, אם שוכנע המנהל כי המקרקעין משמשים
                              או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד".