פסק-דין בתיק וע 1010/04

1.         העוררים, בעל ואישה, קיבלו במתנה מאביה של העוררת 1, מחצית מקרקעין  הידועים כחלקה 25 בגוש 10101.  כתב  המתנה ניתן ביום 27/11/91 והרישום במקרקעין נעשה ביום 19/11/92.

            החלקה מצויה בפרדס חנה בין  רח' האורנים, שנטען שהוא רח' מפותח, לבין רח' האשל, שנטען שהוא דרך עפר לא מפותחת.

2.         משקיבלו העוררים את מחצית חלקת המקרקעין האמורה הם הקימו עליה את בית מגוריהם, וזאת כעולה מהיתר בניה שניתן להם על ידי המשיבה (להלן, גם "המועצה") ביום 3/9/92. לטענת העוררים, בפועל, ומשעה שבית המגורים שלהם לא חובר לתשתית הביוב, חיברו העוררים את ביתם לתשתית ביוב המצויה ברח' האורנים, ולשם כך נאלצו לחפור ולהניח צנרת באורך של כ-180 מ'.

3.         שותפם של העוררים למקרקעין הוא מר הרצל סגל, אביה של העוררת 1.  העוררים ואבי העוררת יזמו ביצוע פרצלציה בחלקה. משפנו לקבל אישור על תשלום מיסים על ידי רשם המקרקעין, נדרשו העוררים ע"י המועצה לשלם היטל ביוב. בהיותם סבורים, כפי שיפורט, שהם פטורים מתשלום היטל ביוב זה, הוגש עררם לפנינו.

4.         המשיבה הגישה כתב תשובה לכתב הערר. ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. אלו הונחו בפנינו, ובשני מחזורים.

5.         מן החומר שהוצג בפנינו עולה כי ביום 1/4/92 שיגר העורר 2 מכתב למחלקה הטכנית של המשיבה. במכתב זה נרשם כי "ברצוני לבנות בית בגוש 10101 חלקה 25/2. מאחר וביום אישור התוכניות לא קיים במקום קו ביוב. ביקשתי לפטור אותי מתשלום אגרת ביוב. הנני מבין, כי אם תבצע המועצה קו ביוב עד לפינת המגרש שלי, כך שהביצוע בפועל יסתיים לפני שלב הבניה בו מתחברים לביוב (יציקות ורצפה), אתחבר לביוב המועצה ואשלם את אגרת הביוב. באם המועצה לא תבצע קו ביוב עד לפינת המגרש במועד האמור, אהיה פטור מתשלום אגרת ביוב".

            בשולי המכתב, וביום 3/9/92, חתם מי שהיה סגן ראש המועצה, מר לומקה אקרון, ונרשם כי "מאשר את נוסח המכתב ומקובל עליי לביצוע". העוררים סבורים, בין השאר, כי מכל מקום אישורו של סגן ראש המועצה מעלה הבטחה מינהלית שניתנה להם על ידי המשיבה, לא לשלם היטל ביוב.

6.         טרם שנידרש לסוגיות הצריכות לפנים בדעתנו להידרש לשתי טענות שמעלה המשיבה, לעניין שינוי חזית שצמחה בסיכומי העוררים.  בחנו את הטענות האמורות ובדעתנו לקבלן.

7.         ראשית,  לכתב התשובה שהגישה המשיבה צורף עותק של היתר הבניה.  בין השאר עולה הימנו כי המחלקה הטכנית, לכאורה, חתמה על אישור הנסב אף לגבי "ביוב - כבישים" ובשוליו נרשם "אין ביוב". מכאן, כך טענת העוררים,  נושא הפטור מהיטל הביוב לא רק נדון באישורו של סגן ראש המועצה, אלא אף בגדרו של היתר בניה זה.

            אכן, מקובלת עלינו עמדת המשיבה  כי נתון זה חורג מכתב הערר שסמך עצמו, ככל שעסקינן בהבטחות והתחייבויות המשיבה, אך לאישורו של סגן ראש המועצה.  העובדה שהיתר הבניה האמור צורף לכתב התשובה, היא כשלעצמה, אינה מתירה להרחיב את החזית באשר לפלוגתאות העולות מכתבי הטענות.  מסקנה זו הולכת ומתעצמת בעיקר לנוכח העובדה שהיתר הבניה, כך סביר להניח, מצוי מאז ומתמיד בידי העוררים באופן שבצירופו לכתב התשובה  לא היה משום "חידוש", מבחינת העוררים.

8.         הטיעון השני נסב לעניין טענתם של העוררים לכך שהמשיבה נמנעה מלהמציא ראיות כלשהן, בדבר הדרך בה היא מחשבת את ההיטל.  דומה ששני ב"כ הצדדים מסכימים כי סוגיה זו אינה צריכה לפנים. ככל שקיימת חבות של העוררים, אין מחלוקת רצינית ואמיתית לעניין גובה ההיטל ודרך חישובו.

9.         עתה נחזור לעיקר המחלוקת. כזכור, קיימת תשתית ביוב ברח' האורנים ולא קיימת תשתית כאמור ברח' האשל.  העוררים טוענים, איפוא, כי מכתבו של סגן ראש המועצה היה בו משום היענות לטענת העוררים על הפטור המגיע להם בגין תשתית הביוב.  ככל שעסקינן בתשתית הביוב ברח' אורנים, היא קיימת מזה שנים רבות וארוכות ופשיטא שילם מי ששילם בגינה, ככל שהייתה זכאות לכך,  לפני שנים רבות וארוכות.  ככל שעסקינן בתשתית הביוב ברח' האשל,  הביעו העוררים נכונות עקרונית לשלם היטל ביוב, ככל שזה יותקן ברח' האשל, הקרוב יותר  לבית מגוריהם. משעה  שתשתית הביוב לא הוקמה ברח' האשל,  כך הטענה, ואף מכוח הסיכום עם סגן ראש המועצה, פטורים העוררים מן התשלום.

10.        טרם שנידרש לשאלת סמכותו של סגן ראש המועצה ליתן התחייבות הפוטרת מתשלום מס,  ראוי לחזור ולהתבונן במכתבו של העורר. בחינה מדוקדקת שלו מעלה כי הוא איננו מצביע, כטענת העוררים, על "הסדר ברור ומפורש".  בתחילת המכתב נרשם, כזכור, "כי אם תבצע המועצה קו ביוב עד לפינת המגרש שלי... אתחבר לביוב המועצה ואשלם את אגרת הביוב". נניח, לטובת העוררים, כי כאשר הכתוב מדבר על "פינת המגרש שלי", הכוונה היא לרח' האשל. ככל שאלו יהיו פני הדברים, כך המכתב, "אתחבר לביוב המועצה". ואולם, הסיפא למכתב נעדרת סימטריה זו.  נרשם בה כי "באם המועצה לא תבצע קו ביוב עד לפינת המגרש במועד האמור, אהיה פטור מתשלום אגרת ביוב". ואולם, "זועקת להשלמה" השאלה מה יהא אז בנושא הביוב? העורר לא רשם כי במקרה זה, הגם ש"יתחבר לביוב המועצה" ברח' האורנים, הוא יהיה פטור מתשלום היטל הביוב.  יכול שמאזן שיקולינו, ככל שעסקינן בפרשנות המסמך, היה שונה אילו העורר היה רושם, בגלוי ובמובהק, כי במקרה זה הוא יתחבר לתשתית הביוב ברח' האורנים, וחרף זאת יהיה פטור מתשלום היטל הביוב. דומה שלא בכדי השמיט העורר את הנתון המשמעותי האמור. מקובלת עלינו סברת המשיבה כי לא מן הנמנע שלמשיבה נודע בכלל דבר התחברות העוררים לביוב המועצה ברח' האורנים, רק לנוכח הבקשה לפרצלציה.

11.        המשיבה טוענת כי המכתב האמור דן ב"אגרת ביוב".  ממילא אין ללמוד ממנו על כל התחייבות מינהלית שנסבה לעניינו של "היטל ביוב". טענה זו נדחית על ידינו כטענה מתחכמת ומיתממת.  עיינו בחוק העזר פרדס חנה - כרכור (ביוב) תשל"ה - 1975 ולא מצאנו בו, דבר וחצי דבר אודות "אגרת ביוב". גם בחינת הודעות המשיבה ביחס למיסים המתחייבים דנות ב"היטל ביוב" ולא ב"אגרת ביוב". אין לנו ספק, איפוא, כי כאשר הכתוב מדבר על "אגרת ביוב", הכוונה היא ל"היטל ביוב".

12.        המשיבה טוענת  כי אין לייחס כל תוקף  להתחייבות המיומרת האמורה של סגן ראש המועצה. טענתה זו מקובלת עלינו.

            ראשית, לא הובררו לנו גדרי סמכויותיו של סגן ראש המועצה. לכאורה, ועל פי הוראות כל דין,  לסגן ראש מועצה קיימות סמכויות, ככל שהן מואצלות לו על ידי ראש המועצה, ובהיקף האמור.  לא הובאה בפנינו כל ראיה על האצלת סמכויות בכלל, ולעניין היטל ביוב בפרט.

            שנית, לטעמנו, לא מן הנמנע כי סגן ראש המועצה הוטעה על ידי העוררים, ולו בתום לב. אישורו ניתן כחצי שנה  לאחר מכתבו של העורר. העובדה שרשום בו אף הביטוי "ומקובל עליי לביצוע", אף הוא מעורר תמיהה על אודות הבנתו של סגן ראש המועצה לנשוא הפניה. שהרי לכאורה לא מדובר בכל הסכמה "ביצועית".

            שלישית, וזה העיקר: אין בפנינו כל הסבר מניח את הדעת למידת הסמכות שניתנה למי מן האורגנים במועצה ליתן, סתם כך, פטור מתשלום היטל ביוב. ככל שפטור שכזה קיים, עניין הוא  לפרשנות משפטית ואף לקביעתה של ועדה זו, וממילא הוא אינו נתון ל"חסדו" של סגן ראש מועצה.  ואולם ככל  שהעוררים לא הופטרו מתשלום היטל הביוב, דרך עיקרון,  אין בפנינו כל הסבר על שום מה יזכו העוררים בפטור זה, שהמשמעות המתחייבת הימנו היא להעמיס על קופת המועצה, ועל כיסם של יתר  תושבי המועצה, את החיוב שאמור להיות מושת, בדרך המלך, עליהם.

 13.       הנה כי כן,  ככל שעסקינן בטענות העוררים לעניין הבטחה מינהלית של המועצה, בדעתנו לדחותן. ככל שעסקינן בטענות נוספות הן נדחו, בעיקר משום הרחבת חזית. נידרש, איפוא, לגוף טענת החיוב.