פסק-דין בתיק הפ 997/06

בקשה לביטול ובקשה לאישור של פסק הבורר, שניתן על ידי כב' הבורר עו"ד מנחם מנדל מיום 29.3.06 (להלן: " פסק הבורר").

המבקשים, העותרים לביטולו של פסק הבורר, העלו מספר טענות כנגדו.

ראשית, נטען כי פסק הבורר ניתן בחלוף 9 חודשים מהמועד בו נחתם הסכם הבוררות, וזאת בניגוד לסעיף ט"ו לתוספת לחוק הבוררות, וללא שניתנה לבורר ארכה.

המבקשים טוענים כי קודם למתן פסק הבורר, הם הודיעו לבורר על ביטול מינויו, עקב כך שהוא לא עמד במועדים למתן הפסק.

עוד נטען כי פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור, שכן הוא מורה למבקשים להוסיף ולגור בדירה שאיננה ראויה למגורים, לא ניתן לה אישור אכלוס, והיא מצויה בבנין המהווה סכנה למי שגר בו ומצוי בסביבתו.

המבקשים טענו כי למשיב אין די כספים כדי להשלים את בנית הדירה, ויתרת התמורה שהם טרם שילמו - סך של 52,000$, אינה מספיקה כדי להשלים את הבניה, כפי שעולה מחוות דעת שצורפה לבקשה לביטול פסק בורר.

המבקשים הוסיפו וטענו כי פסק הבורר ניתן נגד מר פנחס כהן, למרות שהצד להסכם בו הם התקשרו, ואף להסכם הבוררות היה מר טוביה כהן. לטענתם, הדבר נבע מרצון להעלים מס, רצון שהבורר נתן לו יד.

כן נטען כי פסק הבורר נחתם לכאורה ביום 29.3.06, למרות שמצוין בו שער הדולר ליום 29.5.06.

המשיב טען כי יש לדחות על הסף את הבקשה שכן היא לא נתמכה בתצהיר. עוד נטען כי פסק הבורר ניתן באיחור, משום שהמבקש לא שילם לבורר את שכרו, ולכן הבורר עיכב את מתן הפסק.

המשיב הוסיף וטען, כי מר פנחס כהן היה צד להסכם הבוררות כל העת, ועל כל פנים אין למשיב התנגדות כי פסק הבורר יחול גם כנגד מר טוביה כהן.

המשיב טען עוד, כי פסק הבורר קבע מנגנון להשלמת בנית הדירה, וכי עולה ממנו כי די בסכומי הכסף שהופקדו כדי לאפשר את השלמת הבניה. המשיב טוען כי אין מקום לקבל את חוות הדעת שהוגשה על ידי המבקשים במסגרת הבקשה הנוכחית, ממנה מבקשים המבקשים להסיק כי עלות השלמת הבניה היא 567,220 ש"ח, ועלות השלמת הבנייה היא נמוכה הרבה יותר.

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

ראשית, הבקשה הוגשה כאשר היא איננה נתמכת בתצהיר. לכן, אין מקום להתייחס לכל עובדה המופיעה בה, ובכלל זה, בין היתר, לטענות העובדתיות ביחס לעלות השלמת עבודות הבניה, לטענות ביחס לניסיונות המשיב להעלים מיסים וליתר הטענות העובדתיות המצוינות בבקשה.

כפי שצוין לעיל, המבקשים בססו את בקשתם על מספר עניינים.

באשר למועד בו ניתן פסק הבורר, הרי לא נשללה גרסת המשיב לפיה הבורר עיכב את מועד מתן פסק הבורר, משום ששכרו לא שולם לו, ומכוח ס' 33(א) לחוק הבוררות.

מקובלת עלי טענת המשיב לפיה אין זה סביר לאפשר לצד להליך בוררות לא לשלם את חלקו בשכר הבורר, ולאחר מכן "לפטר" את הבורר, משום שהבורר עכב את מתן הפסק, מאחר שלא שולם לו שכרו.

לכן, ומאחר שכאמור הגרסה לפיה העיכוב במתן פסק הבורר נבע ממחדלם של המבקשים לשלם לו את שכרו, אינני מקבלת את הטענה לפיה יש להורות על ביטול הפסק בשל המועד שבו הוא ניתן.

בהקשר זה אציין, כי אכן עולה מפסק הבורר שהוא נתין ביום 29.3.06, אף ששער הדולר המצוין בו הוא מיום 29.5.06. אני סבורה כי מדובר ככל הנראה בטעות קולמוס, שאיננה משפיעה על תוקפו של פסק הבורר.

הטענה העיקרית של המבקשים היא כי פסק הבורר קבע מנגנון להשלמת הבניה של הדירה, שאיננו ישים. זאת, משום שלטענתם עלות השלמת הבניה עולה בהרבה על סכום יתרת התמורה שהופקד בנאמנות מכוח פסק הבורר. לכן, על פי הטענה, לא מתבצעות עבודות ההשלמה.