פסק-דין בתיק הפ 991/04

ההליך

1.           עניינה של תובענה זו בהסכם למכירת זכויות חכירה לדורות של המבקשים באולם מלאכה, הידוע כחלקת משנה 343/54 בגוש 7656 ברעננה (להלן: " הנכס"), למשיב. המבקשים עתרו לקבלת סעד הצהרתי, לפיו, ההסכם בוטל על ידם כדין עקב אי תשלום מלוא התמורה על-פיו. בנוסף עתרו הם, לאפשר להם לנכות מהכספים אשר עליהם להשיב למשיב עקב ביטול ההסכם, את הסכומים הבאים: את יתרת ההלוואה אותה חב המשיב לבנק ואשר להבטחת החזרתה נרשמה הערת אזהרה לגבי הנכס (סעד אותו זנחו בסיכומיהם), את סכום הפיצויים המוסכמים לפי ההסכם ודמי-השכירות שקיבל המשיב משוכר לו השכיר הנכס. עוד עתרו הם למנות את בא-כחם ככונס נכסים לביצוע את כל הפעולות הדרושות לצורך ביטול ההסכם (סעד אשר נזנח אף הוא בסיכומיהם).

              העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.    א.    ביום 30.12.02 נכרת בין המבקשים (בעלי זכות החכירה לדורות בנכס) לבין המשיב, הסכם למכירת הנכס למשיב (להלן: " ההסכם"). לפי ההסכם, התחייב המשיב לשלם למבקשים תמורת הנכס סכום בש"ח השווה ל- 70,000$ בצירוף מע"מ, בהתאם לשער היציג של הדולר הידוע בעת התשלום בפועל, ובלבד ששער זה לא יפחת מ- 4.736  ש"ח (סעיף 7(א) להסכם).

       ב.    לפי ההסכם (סעיף 7(ב)(1) שבו), סכום בשקלים השווה ל- 10,000$ בצירוף מע"מ שולם על ידי המשיב למבקשים עד מועד החתימה על ההסכם ויתרת התמורה בסך של 60,000$ בתוספת מע"מ, היתה אמורה להשתלם עד ליום 30.3.2003 (סעיף 7(ב)(2) להסכם).

       ג.     עוד נקבע בהסכם, כי החזקה בנכס תמסר לידי המשיב ביום 30.3.03 (סעיף 5(א) להסכם) - מועד גמר תשלום התמורה. אולם נקבע, כי היה והמשיב ימצא שוכר לנכס, תועבר לו החזקה בנכס תוך 5 ימים.

       ד.    בפועל נמסרה החזקה בנכס למשיב על מנת שישכירו לאחר, בטרם שילם המשיב למבקשים את יתרת התמורה כאמור.

       ה.    המשיב לא עמד במועד הקבוע בהסכם לתשלום יתרת התמורה וביקש מדי פעם לשלם סכומים שונים על חשבון יתרת התמורה באיחור. המבקשים נעתרו לארכות שביקש ולפיצול תשלום יתרת התמורה לתשלומים שונים.

       ו.     נוכח אי תשלום יתרת התמורה במועד, סוכם בין הצדדים, כי החל מ- 2.12.03 ועד תשלום מלוא התמורה החוזית, ישלם המשיב למבקשים דמי שכירות חודשיים בסך השווה ל-500$. גם בתשלום זה לא עמד המשיב ושילמו רק בגין חדשיים (דצמבר 2003 וינואר 2004) (סעיפים 16, 17 לתצהיר המבקש).

       ז.     בשלב מסוים ולאחר שלפי חישובם טרם קיבלו המבקשים את מלוא התמורה לפי ההסכם, רבית בגין האיחורים ודמי השכירות כאמור בס"ק ו' לעיל, התרו הם במשיב (במכתב בא-כחם מיום 4.6.04, נספח ו' לתצהיר המבקש) שאם לא ישלם את יתרת חובו הנטענת עד ליום 20.6.04, יבטלו הם את ההסכם עמו. ביום 29.6.04 ניתנה למשיב ארכה אחרונה לתשלום יתרת התמורה עד ליום 4.7.04 (נספח ז' לתצהיר המבקש).

       ח.    ביום 1.7.04 מסר המשיב למבקשים שיק דחוי על סך של 22,950 ש"ח ולגרסת המבקש, הבטיח להשלים את יתרת חובו עד ליום 4.7.04 (סעיפים 30 ו-31 לתצהיר המבקש). אליבא דמשיב, הסכום האמור נועד לכסות את המע"מ בגין התשלום בסך של 135,000 ש"ח, אשר שולם על ידו שנה קודם לכן, באמצעות הלוואה בנקאית (סעיפים 9, 10 ו-13 לתצהיר המשיב).

       ט.    ביום 6.7.04 הודיעו המבקשים למשיב על ביטול ההסכם והשיבו לו את השיק  האמור (נספח ח' לתצהיר המבקש).

הפלוגתאות

3.           האם שילם המשיב למבקשים את מלוא התמורה בגין הנכס, כגרסתו, או שמא נותרה יתרת חוב כגרסת המבקשים. אם גרסת המבקשים היא הנכונה, האם זכאים הם לסעדים הנתבעים על ידם, כאמור.

תשלום התמורה

4.    א.    לגרסת המבקשים, שילם להם המשיב על חשבון התמורה בגין הנכס את הסכומים הבאים:

              (1) עובר לחתימת ההסכם, סכום כולל של 27,718.80 ש"ח (השווים ל- 5,000$ בצירוף מע"מ (בשיקים) ו- 5,000$ (במזומן)) (סעיף 3 לתצהיר המבקש). לגרסתם (עמ' 16 לפרטיכל, ש' 24-27), המשיב לא שילם את המע"מ בגין הסכום של 5,000$, אשר שולם במזומן, ולכן לא הוציאו בגינו חשבונית מס.

              (2) ביום 16.3.03 מסר המשיב למבקשים שיק על סך 48,000 ש"ח, על חשבון יתרת התמורה, השיק לא כובד. ביום 11.5.03 שילם המשיב למבקשים סכום המייצג את סכום השיק האמור (8,475$ בצירוף מע"מ) וסכום נוסף של 2,260$ בצירוף מע"מ (סעיף 9 לתצהיר המבקש) והבטיח להשלים היתרה בהקדם. לגרסת המבקשים (עמ' 17 לפרטיכל, ש' 1-6) רק ב-11.5.03 (חשבונית מס' 720) שילם המשיב את המע"מ בגין התשלום במזומן של 5,000$ ששולם להם עובר לכריתת ההסכם (וראו גם, סעיף 3 לסיכומי המבקשים).

              (3) ביום 23.5.03 שילם המשיב על חשבון התמורה סך של 27,730 ש"ח (סעיף 10 לתצהיר המבקש, חשבונית מס' 721).