פסק-דין בתיק הפ 982/06

ב-24.1.06 נחתם בין המבקש והמשיב זכרון דברים לפיו מכר המבקש למשיב את זכויותיו בדירה ברח' זלמן ארן 25 דירה 24 קומה 6, גוש 7176 חלקה 114/31 בחולון (להלן: "הדירה") תמורת 167,000 דולר. במסמך נקבעו תנאי תשלום ונקבע כי חוזה ייערך בהמשך אצל עורך דין אלכסנדר רינון.

בתובענה שלפני מבוקש להצהיר כי המשיב הפר את זכרון הדברים וזכרון הדברים בטל.

ד י ו ן

ההפרות המיוחסות למשיב הן:

א.      סירוב לחתום על חוזה בו יירשם שמו של המשיב כקונה.

ב.      אי עמידה בתשלומים שנקבעו בזכרון הדברים.

טענת המבקש כי המשיב סירב לחתום על חוזה בו יצויין שמו כקונה, ודרש כי כקונה יירשם בהחוזה שמם של שני ילדיו מתועדת במסמכים (נספח ח לתובענה), ואינה מוכחשת על ידי המשיב.

טענת המשיב בעניין זה היא שמלכתחילה סוכם בין הצדדים שבחוזה המכר יירשמו ילדי המשיב כקוני הדירה.

טענה זו מוכחשת נמרצות על ידי המבקש. המבקש העיד שזו אכן היתה דרישתו של המשיב אולם המבקש דחה אותה, ועמד על כך שגם בחוזה יירשם כקונה המשיב עצמו.

לאחר עיון בפרוטוקול ובטיעוני הצדדים נחה דעתי שגירסת המבקש היא הגירסה הנכונה. מסקנתי זו מבוססת על שני נדבכים: בראש ובראשונה, התרשמותי מעדותו של המבקש שהרשימה אותי כעדות אמת. חיזוק להתרשמותי אני מוצא בעבודה שבנוסח זכרון הדברים, שהוכן על ידי המשיב, נכלל תנאי לפיו "לאחר קבלת כל תשלום מכירת הדירה תועבר הדירה לשמות הילדים שימסרו בהמשך". תנאי זה נמחק מהמסמך לפני החתימה, ועובדה זו תומכת בגירסת המבקש לפיה דחה את דרישת המשיב בעניין זה, ועמד על כך שהחוזה ייערך בינו ובין המשיב עצמו.

נקבע בזאת כממצא עובדתי שלא הוסכם בין הצדדים שלמשיב זכות לדרוש שבחוזה יירשם כקונה אדם אחר זולתו, וכי דרישה כזו אכן הועלתה ונדחתה על ידי המבקש.

בסיכומיו טען בא כח המשיב כי הסירוב לחתום על החוזה אינו מהווה הפרה באשר בזכרון הדברים לא נקבע מועד לחתימת החוזה.

אכן בזכרון הדברים נקבע שהחוזה ייערך "בהמשך" ולא נקבע לכך מועד, אולם מהודיע המשיב על סירוב לחתום על החוזה בשמו הוא, ועמד על כך שכקונה יירשמו אחרים, אפילו טרם מגיע המועד לחתימת החוזה זכאי היה המבקש לבטל את החוזה על פי סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות של הפרת חוזה) תשל"א - 1970.

זאת ועוד, לפי סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.

במכתבו מ-8.6.06 (נספח ג לבקשה) הודיע בא כח המבקש למשיב כי עליו לחתום על החוזה בתוך 7 ימים, ונתן לו הזדמנות נוספת לכך במכתב מ-6.7.06 (נספח ה לבקשה), ובא כח המשיב דחה את הדרישה והודיע כי המשיב עומד על כך שהמבקש יחתום על חוזה על ילדי המשיב.

במצב דברים זה המסקנה המתבקשת היא שהמועד לחתימת החוזה חלף והמשיב היפר את התחייבותו לחתום עם המבקש על חוזה מכר.

הפרה זו מזכה את המבקש בביטול החוזה, אם כהפרה יסודית, ואם כהפרה לא יסודית שניתנה ארכה לקיומה והצד המפר עמד בהפרתו.

ההפרה האחרת המיוחסת למשיב היא אי עמידה בהתחייבותו בזכרון הדברים באשר לתשלום התמורה.

בזכרון הדברים נקבע שכחלק מהתמורה ישלם המשיב למבקש 550 דולר בכל 1 לחודש החל מ-1.1.06. אין חולק שהמשיב לא עמד בתנאי זה, ולא שילם במועדם את התשלומים בחודשים ינואר-אפריל 2006.

המשיב מודה בכך במפורש בתשובתו ובחקירתו, אלא שלדבריו נענה בכך לבקשת המבקש, שהעדיף לקבל סכום גדול יותר בתשלום אחד.