פסק-דין בתיק הפ 96/05

ראובן, הבעלים הרשום, מכר לשמעון מקרקעין. שמעון רשם הערת אזהרה לזכותו ומכר את המקרקעין ללוי שהשלים את הרישום על שמו. לימים טוען ראובן כנגד תוקפה של העסקה בינו לבין שמעון. היש בכך כדי לפגוע בזכותו של לוי? נקדים ונספר כבר כעת, כי ההצגה "היבשה" של המחלוקת, חוטאת לסיפורים העסיסיים שנפרסו בפני בית המשפט, והקורא מוזמן להצטרף ולהתחיל במסע. 

תמצית העובדות והנפשות הפועלות

1.         יונס עלי נאג'י ז"ל (להלן: " המנוח") יליד 1913, נפטר ביום 22.12.2003. המנוח, שהיה עיוור לפחות בשנות חייו האחרונות, הותיר אחריו שלוש בנות (ג'מילה, איקבאל וחלימה) ושני בנים - נואף ונאא'ף. גיבור סיפורנו הוא נאא'ף אך נזכיר בהמשך גם את ג'וד, בנו של נאא'ף (נכדו של המנוח).

המנוח היה הבעלים הרשום של מספר חלקות מקרקעין, ובין היתר, של חלק מהמקרקעין הידועים כגוש 12149 חלקה 1 (להלן: " החלקה"). גודל החלקה הוא כ-270 דונם וכ-135 דונם מהחלקה נרשמו על שמו של המנוח בהליכי ההסדר בשנת 1946.

ביום 17.10.1983 חתמו המנוח ואשתו (שאף היא הלכה לבית עולמה) על יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר על מנת להעביר לבנם נאא'ף ללא תמורה את כל זכויותיהם בחלקה ובחלקות נוספות שהיו בבעלותם (ת/1, להלן: " הסכם המתנה"). במהלך השנים, הועברו ונמכרו לצדדים שלישיים שטחים נרחבים מתוך 135 הדונם שהיו בבעלותו של המנוח בחלקה, וענייננו מתמקד ב - 34 דונם מתוכם (להלן: " המקרקעין").

המנוח חתם ביום 7.12.2000 בפני הנוטריון עו"ד עזיז שחאדה על מספר ייפויי כוח בלתי חוזרים לזכותה של המשיבה 1 (להלן: " א.ד.מ.") - שהמשיבים 2, 3 הם בעלי מניותיה - ולפיהם העביר המנוח לזכות א.ד.מ. את זכויותיו במקרקעין בתמורה. ביום 8.1.2001 נרשמה על המקרקעין הערת אזהרה לזכות א.ד.מ.

ביום 3.2.02, למעלה משנה לאחר שא.ד.מ רכשה הזכויות במקרקעין מהמנוח, נכרת בין א.ד.מ. לבין הנתבע 4 (להלן: " ג'מאל") הסכם לפיו מכרה א.ד.מ. לג'מאל את המקרקעין תמורת הסך של 800,000 ש"ח. הערת אזהרה נרשמה לזכותו של ג'מאל ביום 7.2.2002 והעסקה הסתיימה ברישום ביום 23.5.2004.

במהלך שמונת החודשים שלאחר רישומו בלשכת רישום המקרקעין, העביר ג'מאל את כל המקרקעין (34 דונם) בהעברה ללא תמורה לבני משפחתו הקרובה, הם המשיבים 5-15. המשיב 5  (להלן:" עו"ד חסן"), הוא אחיו של ג'מאל, עורך דין במקצועו, שהיה מעורב בעסקה בין א.ד.ם לבין ג'מאל, ואליו העביר ג'מאל חמישה דונם. עשרים דונם העביר  ג'מאל למשיב 15, ולמשיבים 6-14 העביר דונם אחד כל אחד.

וכעת, משהכרנו את הנפשות הפועלות, נציג להלן, בתמצית שבתמצית, את טענות הצדדים.

טענות הצדדים

2.         בתביעה שלפנינו, שהוגשה ביום 6.3.05, נטען על ידי עזבון המנוח, כי המנוח היה חרש-עיוור ודמנטי כאשר הוחתם על ייפויי הכוח לזכותה של א.ד.מ. ו/או על ההסכם עם א.ד.מ. לכן, העסקה בינו לבין א.ד.מ. בטלה בבחינת "לא נעשה דבר", וממילא בטלה זכותם של ג'מאל ובני משפחתו שרכשו מא.ד.מ.

3.         ג'מאל טען, בין היתר, כי המנוח היה כשיר לחתום על ייפוי הכוח הבלתי חוזר לזכות א.ד.מ., ולמיצער, כי העזבון לא הוכיח את מצבו של המנוח עובר לחתימת ההסכם עם א.ד.מ. או שניתן לראות את נאא'ף כשלוחו של המנוח. מכל מקום, ג'מאל  רכשו את המקרקעין מא.ד.מ בתמורה ובתום לב ובהסתמך על הרישום, והעסקה הסתיימה ברישום. לכן גוברת זכותו של ג'מאל והבאים מכוחו על זכות העזבון, גם אם נפל פגם בהסכם שבין המנוח לבין א.ד.מ.

4.         א.ד.מ. לא התייצבה לדיון ולא התגוננה. הנסיונות של ב"כ העזבון לזמן לעדות את המשיב 2 (להלן: " עפיף"), שהוא הבעלים והמנהל של א.ד.מ., אף הם לא צלחו. מכאן, שהמחלוקת האמיתית היא בין העזבון לבין ג'מאל והבאים מכוחו (נתבעים 5-15).

וזו תהא דרך הילוכנו: נסקור תחילה את העסקה שבין המנוח לבין א.ד.מ., לרבות השאלה אם המנוח היה כשיר לפעול בעת ביצוע העסקה. היה ונגיע למסקנה שלא נפל דופי בעסקה זו, די בכך כדי לדחות את התביעה כנגד ג'מאל והבאים מכוחו. היה ונגיע למסקנה שנפל פגם בעסקה שבין המנוח לא.ד.מ., נבחן אם יש בפגם זה כדי להשפיע על זכותו של ג'מאל מכוח העסקה שבינו לבין א.ד.מ.

נקדים מילים מספר על הדמויות האמיתיות שעומדות מאחורי העזבון, ושעמדו מאחורי המנוח בהיותו בחיים.

אודות נאא'ף וג'וד

5.         הרוח החיה בתביעת העזבון הוא נאא'ף, בנו של המנוח. הפלא ופלא, נתברר שאותו נאא'ף, שטען כי אביו היה דמנטי ולא צלול בעת שחתם בפני הנוטריון עזיז שחאדה על ייפויי כוח בלתי חוזרים לטובת א.ד.מ., הוא בכבודו ובעצמו הביא את המנוח אל הנוטריון עזיז שחאדה, כדי שזה יחתום בפניו על ייפויי הכוח. הלכה למעשה, נאא'ף יוצא כנגד פעולות שהוא בעצמו ביצע בשעתו, וזאת אישר בפה מלא בחקירתו הנגדית, תוך הבעת חרטה על כך שהוביל את אביו במו ידיו לפח הייקוש שטמנה לו א.ד.מ. 

6.         אם יש את נפשך לדעת מה עומד מאחורי התביעה שבפנינו, אפנה לתזכיר פקידת הסעד ממחלקת שירותי הרווחה בערערה. התסקיר הוכן בעקבות בקשה למינוי אפוטרופוס למנוח, בקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 29480/02 במטרה מוצהרת למנוע מנאא'ף להמשיך ולמכור קרקעות של אביו-המנוח.

בתסקיר פקידת הסעד נכתב כי בשיחה עם אשתו של נאא'ף " היא סיפרה שבעלה ירש המון אדמות מאביו החסוי אך הצליח למכור את כל האדמות... בשיחה עם הנ"ל (עם נאא'ף - י.ע.) הוא הביע את הסכמתו לכך שבנו ג'וד יתמנה כאפוטרופוס, לדבריו מטרת המינוי היא שבנו ייצג את סבו במערכות בתי המשפט מאחר ומתנהל היום הליך משפטי סביב אדמות".