פסק-דין בתיק הפ 95/07

1.         התובענה היא, למתן פסק דין הצהרתי, בו יקבע כי המשיב מעכב שלא כדין ובניגוד להוראותיו של סעיף 159א(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה ) סכום של 335,043 ש"ח (בערכי קרן) לו זכאית המבקשת, בגין תשלומי מס ששילמה ביתר, בנוגע לשנת המס 2004.

המבקשת עתרה למתן פסק הדין, בין היתר, כדי לאפשר לה להעביר חלק מן ההחזר למשיב עצמו, לצורך מימוש הסכם פשרה שהושג, לטענתה, בין התובעת לבין המדינה (ממונה אזורי תחנת מכס חיפה בע"מ), במסגרת ע"ש 996/05.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין :

2.         המבקשת היא חברה העוסקת בתחום המסחר בעץ ובמוצרי עץ. המבקשת הפסיקה את פעילותה המסחרית בשנת 2002, ומאז אין לה פעילות, לבד מהשכרת נכס מקרקעין (ראה סעיף 3 לכתב התשובה של המשיב).

2.1        ביום 12/1/2006 הגישה המבקשת דו"ח לשנת המס 2004, באמצעות רואה החשבון מיכאל ויזל, לפיו נצטבר אצל המבקשת הפסד נצבר של 5.4 מיליון ש"ח.

- על-פי הדו"ח, ובהעדר הכנסה חייבת, טענה המבקשת, כי היא זכאית להחזר מס בסך של 335,043 ש"ח (קרן) בגין כספים ששילמה ביתר ושהועברו למשיב, בדרך של ניכוי מס במקור, מתשלומים ששולמו למבקשת, מכוח הוראת סעיף 164 לפקודה.

אעיר כבר בשלב זה, כי מדובר בתשלומים ששולמו בגין שכר דירה של נכס המקרקעין.

- יחד עם הגשת הדו"ח הנ"ל, הגישה המערערת דו"ח רווח-והפסד מותאם לצורכי מס הכנסה לשנת המס 2004.

- הדו"חות לוו בביאורים, בהם בין היתר, נכללה הימנעות של רואי החשבון, שנדרשה לטענת רואי החשבון, על-פי כללי לשכת רואי החשבון.

בביאור א41 למאזן 2004 נכתב כי:

            " עקב מצבה הכספי של החברה ואי עמידה בהתחייבויותיה, הפסיקו הבנקים

            לשלוח מצבי חשבון של החברה בספריהם, וסירבו להציג אישור יתרות. בהעדר אישורי יתרות, כאמור, לא ערכה החברה התאמות עם חלק מהבנקים  להם היא חבה סכומים מהותיים".

בביאור מס' 10 נכתב, כי בשנת 2002 נקלעה המבקשת לקשיים כלכליים המעמידים בספק

את המשך קיומה כ"עסק חי". עוד ציין רוה"ח כי בדוחות לא יכללו התאמות לגבי שווי

הנכסים וההתחייבויות לרבות ההשלכות שיכולות לנבוע מכך.

למרות הערות אלה, לא נבדק הדו"ח, בסמוך למועד הגשתו, ולא הודע באותה עת, על ביטולו.

2.2        אין חולק כי לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה, דו"ח המס, המהווה שומה עצמית, דורש מהמשיב לערוך לנישום, הודעת שומה, שהיא למעשה שומת 00 (שומה עצמית). למרות דיווח על זכאות להחזרי מס שנוכו ביתר, בהודעת השומה שהוצאה למבקשת, לא תוקצר על ידי המשיב סכום הניכוי במקור, עקב טעות של המשיב (ראה תצהיר של רכז החוליה אצל המשיב, מר שאול הראל, להלן: רו"ח הראל ), ולכן הודעת השומה שנשלחה הייתה מוטעית.

טעות זו תוקנה בעקבות פנייתו של רו"ח ויזל ביום 7/5/06. בהודעת השומה הנוספת, רשם המשיב את סכום הניכוי במקור המבוקש, ולפי הרישום באותה הודעת שומה עמד החזר המס ביום 6/7/06 על סכום כולל של 369,414 ש"ח (נספח ד').

למרות האמור לא בוצע ההחזר.