פסק-דין בתיק הפ 948/07

פתח דבר

1.         עסקינן בבקשה למתן הוראות לנאמן, מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 12(ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט- 1979 (להלן: " הבקשה" ו- " חוק הנאמנות" בהתאמה).

            המבקשת 1, סינמה נאמנויות (1991) בע"מ, היא השותף המוגבל בסינמה נאמנויות השקעות בסרטים - שותפות מוגבלת (להלן: " השותפות המוגבלת"); ומשמשת גם כנאמן עבור בעלי יחידות ההשתתפות בזכויותיה כשותף מוגבל בשותפות המוגבלת (להלן: " השותף המוגבל").

המבקשים 2 ו- 3 - קוסט, פורר, גבאי את קסירר רואי חשבון ורו"ח חסיה שפרלינג - משמשים כמפקחים על הנאמן, כפי שעוד יפורט בהמשך.

(המבקשים 1, 2 ו- 3 יחדיו יכונו להלן: " המבקשים").

            המבקשים עותרים לכך שבית המשפט יורה לשותף המוגבל, אשר כאמור משמש גם כנאמן של בעלי יחידות ההשתתפות בזכויותיו, ליתן הסכמתו לחלוקת סך של 500,000ש"ח מתוך הכנסות השותפות המוגבלת לשנת 2006 בין השותפים - מבלי שפעולה זו תחשב כמשיכת השקעתו של השותף המוגבל לענין סעיף 63(ב) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה- 1975 (להלן: " פקודת השותפויות").

יוער כי אף על פי שבנוגע לרווחיה של השותפות המוגבלת טוענים המבקשים טענות עובדתיות למכביר, וגם בענינים אחרים, הבקשה הוגשה על ידם מבלי שצירפו לה תצהיר לאימותן של טענות אלה - וזאת בניגוד להוראות סעיפים 255 ו- 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עם זאת, איני רואה בכך טעם לדחיית הבקשה על הסף, משום שכפי שיובהר בהמשך נתונים עובדתיים אלה אינם דרושים לצורך הכרעה בבקשה - אשר הסוגיה שביסודה היא משפטית בעיקרה.

רקע עובדתי

2.         השותפות המוגבלת נוסדה בשם "דלין הפקות סרטים" ביום 19/8/91 - על פי הסכם שותפות שנחתם בין השותף המוגבל מצד אחד לבין השותף הכללי, דלין הפקות      (1991) בע"מ, מצד שני (להלן: " הסכם השותפות"; צורף כנספח א לבקשה) - וביום 5/4/05 הוחלף שמה של השותפות המוגבלת. מאז הקמתה, עיסוקה של השותפות המוגבלת הוא בהפקה ושיווק של סרטי קולנוע וטלוויזיה.

            ביום 21/8/91 נחתם הסכם נאמנות בין השותף המוגבל, אשר לפי ההסכם הוא הנאמן, לבין בבלי, מילנר ושות' רואי חשבון, אשר לפי ההסכם מונו כמפקחים על הנאמן (להלן: " הסכם הנאמנות"; צורף כנספח ב לבקשה). בהסכם זה התחייב השותף המוגבל להנפיק יחידות רשומות על שם, בנות 1ש"ח ערך נקוב כל אחת, אשר יקנו למחזיק בהן זכות השתתפות בזכויותיו בשותפות המוגבלת (לעיל ולהלן: " יחידות ההשתתפות") - ולהציען לציבור. עוד התחייב השותף המוגבל בהסכם הנאמנות כי יחידות ההשתתפות יוחזקו ויופעלו על ידו בנאמנות לטובת בעליהן, תחת פיקוחם של המפקחים. יוער כי מן הבקשה ניכר, אף על פי שהענין לא הובהר באופן מפורש, כי במרוצת השנים החליפו המבקשים 2 ו- 3 את בבלי, מילנר ושות' רואי חשבון בתפקיד הפיקוח על הנאמן (המבקשים 2 ו- 3 יכונו להלן: " המפקחים").

ואמנם, במהלך השנים 1991-2005 ערך השותף המוגבל מספר הנפקות לציבור של יחידות ההשתתפות, אשר נסחרות כיום בבורסה לניירות ערך; ואת ההון שגויס בדרך זו העמיד לרשותה של השותפות המוגבלת.

3.         לגרסתם של המבקשים, השותף המוגבל התחייב בתשקיפים שפרסם לציבור לחלק לבעלי יחידות ההשתתפות את כל הרווחים הראויים לחלוקה על פי דין של השותפות המוגבלת - בניכוי סכומים אשר דרושים לשותפות לצורך קיום התחייבויות קיימות וסכום שלא יעלה על 100,000$ שמיועד לעמידה בהוצאות עתידיות ובלתי צפויות. עם זאת, הסכם השותפות והסכם הנאמנות קובעים כי השותף המוגבל אינו רשאי להיעתר לחלוקת רווחים כאמור במידה שזו תחשב כמשיכת השקעתו בשותפות המוגבלת - כקבוע בסעיף 63(ב) לפקודת השותפויות:

" שותף מוגבל אינו רשאי, במשך קיומה של השותפות, למשוך או לקבל, במישרין או בעקיפין, שום חלק מהשקעתו, ואם עשה כן, יהא חב בחיוביה של השותפות כדי הסכומים שמשך או שקיבל."

            דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2006 של השותפות המוגבלת מלמדים כי באותה שנה היו לשותפות הכנסות מהפצת סרטים בשיעור 572,744ש"ח; אך דוח הרווח וההפסד שלה לשנת 2006 מעיד כי הוצאותיה באותה שנה עלו על הכנסותיה, באופן שההפסד השנתי שלה הוא בשיעור 1,265,349ש"ח (הדוחות צורפו כנספח ג לבקשה).

לטענת המבקשים, השותף הכללי מעוניין לחלק לשותפים סכום של 500,000ש"ח מתוך הכנסות השותפות המוגבלת לשנת 2006, ולשיטתם חלוקה זו אינה מהווה משיכת השקעתו של השותף המוגבל בשותפות. עם זאת, מאחר שלסוגיה זו חשיבות רבה עבור בעלי יחידות ההשתתפות שכן חלוקת רווחים שמהווה משיכת השקעתו של השותף המוגבל נפקותה הרחבת אחריותם המוגבלת להתחייבויותיה של השותפות המוגבלת, ולנוכח התחייבותו של השותף המוגבל, אשר משמש כנאמן עבור בעלי יחידות ההשתתפות, להימנע מחלוקת רווחים שתחשב כמשיכת השקעתו בשותפות המוגבלת - המבקשים עותרים לכך שבית המשפט יקבע אם על הנאמן להסכים לחלוקת רווחים כאמור, אם לאו.

4.         בשנת 1998 הגיש השותף המוגבל בקשה דומה לבקשה שבה עסקינן ועתר לאישורו של בית המשפט לחלוקת הכנסות השותפות המוגבלת לשנת 1997 (צורפה כנספח ד לתצהיר התומך בבקשה); ולטענתם של המבקשים בית המשפט אישר להם לבצע חלוקה כאמור של הרווחים, אף שיצוין כי לא ראו לנכון לצרף את ההחלטה לבקשה שבפניי.

בנוגע לבקשה דנן מציינים המבקשים כי האסיפה הכללית של בעלי יחידות ההשתתפות אישרה ביום 7/6/07 את החלוקה של 500,000ש"ח לשותפים, מתוך רווחיה של השותפות המוגבלת לשנת 2006 (פרוטוקול הדיון באסיפה צורף כנספח ה לבקשה).

המסגרת הנורמטיבית

5.         פקודת השותפויות אינה מתווה כללים בנוגע לחלוקת הון מותרת בשותפות מוגבלת, ואולם סוגיה זו נדונה בהרחבה והוכרעה זה מכבר על ידי בית המשפט - בפסק הדין שניתן על ידי ביום 27/7/05 בה"פ (מחוזי ת"א) 814/05 בענין דלק קידוחים שותפות מוגבלת וה"פ 812/05 (מחוזי ת"א) בענין אבנר חיפושי נפט וגז שותפות מוגבלת [תק-מח 2005(3), 3447 (2005); להלן: " פרשת דלק קידוחים"].

בפרשת דלק קידוחים מצאתי כי מאחר שעל פי סעיף 1(א) לפקודת השותפויות אחריותו של השותף המוגבל לחובותיה של השותפות המוגבלת מצטמצמת להון אשר הכניס לשותפות המוגבלת בשעת ההתקשרות בלבד, קיים דמיון בין אחריותו של בעל מניות בחברה בע"מ לבין אחריותו של שותף מוגבל בשותפות מוגבלת לחובותיהם של גופים אלה.