פסק-דין בתיק הפ 903/07

רקע

ביום 5.2.07 פנה המבקש אל מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") בבקשה לאשר שעבוד מקרקעין במושב תלמי מנשה, הידועים כגוש 3837 חלקה 25 (להלן: "המקרקעין") בהם הוא מחזיק להבטחת פירעון הלוואה בסך 1,300,000 ש"ח אותה ביקש ליטול מהבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ.

המינהל סירב לאשר את שעבוד המקרקעין עקב תביעה להפסקת שימוש חורג  שהוגשה נגד המבקש בבית משפט השלום ברחובות, שעודנה תלויה ועומדת.

בתובענה שלפני עותר המבקש כדלהלן:

א.      להצהיר כי מעמדו של המבקש במקרקעין הוא מעמד של "חוכר לדורות" הזכאי להירשם כחוכר לדורות על המקרקעין ל - 4 תקופות בנות 49 שנים כ"א.

ב.      להצהיר כי המבקש זכאי לרשום משכנתא על המקרקעין ולצורך כך לחייב את המינהל לחתום על כל המסמכים הנדרשים לשם כך.

ג.        להצהיר כי אין קשר עובדתי ו/או משפטי להליכים המשפטיים המתנהלים בין המבקש למינהל בשאלת השימוש החורג בנכס לבין זכותו של המבקש ליתן את המקרקעין כבטוחה ולרשום משכנתא על המקרקעין.

ד.      להורות למינהל לחתום על ההתחייבות לרישום משכנתא על זכויות המבקש במקרקעין ולחתום על כל המסמכים הנדרשים לכך.

ביום 12.5.08 הוריתי לבעלי הדין לטעון לאפשרות שהסעד המבוקש בסעיף ד לתובענה יהיה כפוף לכך שהמינהל יהיה רשאי להוסיף למסמכי השעבוד הערה לפיה אין בהסכמתו לשעבוד המקרקעין כדי הסכמה לשימוש שאינו חקלאי במקרקעין או ויתור על כל סעד כנגד שימוש כזה.

ביום 18.8.08 הודיע המינהל כי נותר בעמדתו לפיה כל עוד המבקש מפר את תנאי החכירה יסרב המינהל לאפשר שעבוד של המקרקעין.

טענות המבקש

בשנת 1990 רכש המבקש את זכויותיו במקרקעין כבן ממשיך להוריו יונה וגיטל המרמן ז"ל. בתחילה עסק בגידול בקר ובחקלאות אולם ענפים אלה נקלעו למשבר ונגרמו לו הפסדים כספיים גדולים. כדי למנוע קריסה כלכלית החל המבקש לעסוק בתחומים מותרים אחרים תוך שימוש במקרקעין. 

ביום 4.8.04 הגיש המינהל נגד המבקש תביעה בה תבע הפסקת שימוש חורג במקרקעין (להלן: "תביעת המינהל") תביעה זו עדיין תלויה ועומדת.

המבקש נזקק להלוואה שלהבטחת פירעונה הוא מבקש לשעבד את זכויותיו במקרקעין, אולם המינהל מתנגד לאשר למבקש לשעבד את זכויותיו במקרקעין, ללא כל בסיס חוקי.

טענות המינהל

המקרקעין נכללים בשטח המוחכר למושב תלמי מנשה לצרכי חקלאות ומגורים על פי הסכם משבצת שנכרת בין המינהל לבין אגודת המושב (להלן: "הסכם המשבצת"). אגודת המושב נותנת רשות לחבריה להחזיק ולהשתמש בשטח הנכלל בהסכם המשבצת כברי רשות בלבד.

המקרקעין הוחכרו לאגודת המושב למטרה חקלאית ובהתאם לכך נקבעו דמי חכירה אפסיים.

נגד המבקש מתנהלת תביעה לפינוי וסילוק יד (ת.א 2980/04) בבית משפט השלום ברחובות, בה נטען כי המבקש משכיר מבנים שיועדו לגידול עגלים ולצרכים חקלאיים לצדדים שלישיים.

על פי הוראות סעיף 8 להסכם המשבצת העברה של זכות במקרקעין טעונה אישור של המינהל. שעבוד המקרקעין הינו העברה מותנית של הזכויות במקרקעין ועל כן טעון שעבוד כזה  אישור של המינהל.

המבקש עושה במקרקעין שימושים חורגים בניגוד להסכם המשבצת ונוכח החלטות המינהל 755, 979 ו 1101, שימושים אלה אינם ברי הסדרה. על כן, רשאי המינהל שלא ליתן הסכמתו לשעבוד המקרקעין.

על פי סעיף 3.11 לנוהל מס' 21.26 להעברת זכויות בנחלות, אין להמשיך בתהליך העברת זכויות מקום שנעשה בנחלה שימוש שאינו חקלאי, כל עוד לא הוסדר השימוש על פי ההוראות או שהופסק שימוש זה.