פסק-דין בתיק הפ 888/06

רקע

בסמוך לשנת 2005 ניהלה משיבה 3 (להלן: "הברה") משא ומתן עם משיב 1 (להלן: "שטרום"), משיב 2 (להלן: "קולבר") והמבקשים בקשר עם רכישת זכויותיהם בבנין ברח' גוש חלב 18 הידוע כחלקה 56 גוש 6954 בתל אביב (להלן: "הנכס"), שעל פי הרישום בפנקס המקרקעין שטרום מחזיק ב - 58% מהבעלות בנכס ואילו המבקשים ו/או מי מהם מחזיקים ב - 42% מהבעלות בו.

המשא ומתן בין החברה לבין בעלי הזכויות בנכס לא הבשיל ובשלב מסוים החליטה החברה לנהל משא ומתן לרכישת זכויותיהם של שטרום וקולבר בנכס ולנהל משא ומתן עם המבקשים לאחר רכישת זכויותיהם של שטרום וקולבר. 

ביום 10.11.05 התקשרה החברה עם שטרום בהסכם לפיו רכשה ממנו את זכויותיו בנכס תמורת300,000$ ובאותו היום התקשרה בהסכם נוסף עם קולבר לפיו רכשה ממנו זכויות בנכס אותן רכש משטרום על פי הסכם מיום 30.11.04, תמורת 200,000$. להבטחת זכויותיה של החברה מכוח ההסכמים האמורים נרשמה ביום 13.11.05 הערת אזהרה לטובת החברה.

לאחר שרכשה החברה את זכויותיהם של שטרום וקולבר טענו המבקשים לזכות ב - 8% מהזכויות בנכס הרשומות על שם שטרום.

משא ומתן ליישוב העניין בדרך של ביטול רכישת זכויות שטרום וקולבר בנכס על ידי החברה ומכירת הזכויות בנכס למשיב 4, לא עלה יפה והחברה המשיכה לפעול לביצוע ההסכמים שנכרתו בינה לבין שטרום וקולבר ובכלל זה פעלה לקבל הלוואה להשלמת רכישת הזכויות ממשיב 6 שלהבטחת פירעונה נרשמה לטובת משיב 6 הערת אזהרה.

בתובענה שלפני, עותרים המבקשים להצהיר ולהורות כדלהלן:

א.      כי המבקשים הם בעלי זכויות הבעלות ו/או זכאים להירשם כבעלים של 22.5/277 חלקים (8%) מהזכויות הרשומות על שם שטרום בנכס.

ב.      כי על שטרום ו/או מי מטעמו להעביר הזכויות האמורות על שם המבקשים ו/או מי מהם ללא תמורה או תשלום.

ג.        כי לחברה, לקולבר, למשיב 4 ולמשיב 5 אשר הטיל עיקול על זכויותיו של שטרום בנכס  אין כל זכות בחלק הנזכר בסעיף א שלעיל, וככל שיש להם זכות היא כפופה לזכותם הקודמת של המבקשים.

ד.      למנות את בא כח המבקשים, עו"ד מרדכי גלוסקא, להעביר לבעלות המבקשים 8% מהזכויות בנכס הרשומות על שם שטרום.

טענות המבקשים

בשנת 1998 רכשו עמליה הורוביץ ויצחק שניידר יחד עם שטרום ואחיו נחום את הזכויות בנכס תמורת 950,000$. על פי המוסכם אמורים היו עמליה הורוביץ ויצחק שניידר לשלם 42% מתמורת הנכס ואילו שטרום ואחיו היו אמורים לשלם את יתרת התמורה. עוד הוסכם כי רישום   הזכויות בנכס ישקף את השקעת הרוכשים. בפועל לא הצליחו האחים שטרום להשיג את מלוא הסכום שהיה עליהם לשלם, ובסופו של דבר שולמה תמורת הנכס על ידי הרוכשים באופן שווה, קרי 50% מהתמורה שולמה על ידי עמליה הורוביץ ויצחק שניידר והיתרה שולמה על ידי האחים שטרום.

ביום 21.10.98 העבירו האחים שטרום לעמליה הורוביץ ויצחק שניידר 8% מזכויותיהם בנכס באופן שלאחים שטרום נותרו 50% מהזכויות בנכס ואילו יתרת הזכויות הייתה בידי עמליה הורוביץ ויצחק שניידר.

תיקון המרשם בלשכת המקרקעין בהתאם להסכמת האחים שטרום מיום 21.10.98 לא בוצע מאחר וכוונתם המקורית של הצדדים להרוס את הבנין ולבנות תחתיו בניין חדש לא יצאה לפועל. מאז שילמו בעלי הנכס את עלויות שיפוץ הבניין בחלקים שווים וההכנסות משכירות התחלקו בין בעלי הזכויות בנכס בחלקים שווים.

בשנת 2002 העבירה עמליה הורוביץ את זכויותיה בנכס בהעברה ללא תמורה לבתה וחתנה, מבקשים 3 ו - 4.

בשנת 2003 רכש שטרום את זכויותיו של אחיו בנכס וביום 29.1.04 תוקן פנקס המקרקעין באופן ששטרום נרשם כבעלים של 58% מהזכויות בנכס.

מבקש 3 (להלן: "זייף") היה שותף למשא ומתן שהתנהל בין החברה באמצעות מנהלה גיל חכם לבין בעלי הזכויות בנכס, ובמסגרת המשא ומתן הודיע לחברה כי המבקשים מחזיקים ב - 50% מהזכויות בנכס ובהתאם זכאים המבקשים למחצית מהתמורה בעד הזכויות בנכס.

שטרום ובא כוחו עו"ד מאיר אלעזר ידעו כי המבקשים זכאים ל - 50% מהזכויות בנכס, למרות זאת, התקשרו שטרום וקולבר בהסכמים להעברת 58% מהזכויות בנכס לחברה, תוך התעלמות מזכויות המבקשים.

משנתברר למבקשים ששטרום וקולבר התיימרו למכור לחברה 8% מהזכויות בנכס שבבעלותם, פנו אל שטרום ואל החברה בדרישה להחזיר להם את הזכויות האמורות.

במסגרת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים הוסכם כי הזכויות בנכס ימכרו למשיב 4 תמורת 1,115,000$ בכפוף לביטול ההסכמים שנכרתו בין החברה לבין שטרום וקולבר, לאחר שהחברה הסכימה לקבל 160,000$ כתנאי לביטול הסכמים אלה.