פסק-דין בתיק הפ 867/07

א.         מהות התובענה

זו בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו החנות המצויה בקומת קרקע ברחוב אילת 18 בעיר חולון, הידועה כגוש 7162 חלקה 142/1 (להלן: " החנות"), תירשם על שמה של המבקשת בלשכת רישום המקרקעין.

ב.         עובדות רלבנטיות

המבקשת הינה המחזיקה בפועל בחנות, אותה שכרה בשנת 1988 מהמנוחה גב' מריה ברלנד ז"ל (להלן: " המנוחה") (נספח ד' ל-ת/1). לטענתה, מאז תאריך 26.12.00 מחזיקה היא בחנות כבעלים וזכאית להירשם ככזו בלשכת רישום המקרקעין, מכוח הסכם רכישה שנחתם בתאריך הנ"ל בינה לבין המנוחה (נספח ה' ל-ת/1).

המנוחה נפטרה ביום 15.7.06.

המשיבה הינה היורשת היחידה של המנוחה, עפ"י צוואתה מיום 15.6.92, לגביה ניתן צו קיום צוואה ביום 9.11.06 (נספח א' ל-ת/1).

לפי הצוואה, כל רכוש המנוחה, מכל סוג שהוא, הן כספים, הן מטלטלין והן מקרקעין, יועבר לבעלות המשיבה. 

ביום 17.8.06, סמוך לאחר פטירת המנוחה וטרם מתן צו קיום הצוואה, פנה ב"כ המבקשת במכתב  אל יורשי המנוחה ובו בקשה להסדיר את השלמת העברת החנות לבעלות המבקשת (נספח ז' ל-ת/1).

לטענת המשיבה מכתב זה, אשר לא נשלח בדואר רשום, לא הגיע לידיה.

ביום 16.10.06 פנה ב"כ המשיבה במכתב רשום אל המבקשת ובעלה, והודיע להם כי ביום 13.9.06 הגישה המשיבה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום צוואה, וכי הם מתבקשים להיערך לפינוי החנות, מאחר והמשיבה אינה מעוניינת להמשיך להשכיר להם את החנות (נ/2 וכן נספחים ו', ז' ל-נ/5).

ביום 9.11.06 ניתן צו קיום צוואה ועל-פיו נרשמה החנות על שמה של המשיבה בלשכת רישום המקרקעין בחולון (נסח טאבו מיום 26.11.06 נספח א' ל-נ/5).

ביום 21.11.06 שלח ב"כ המשיבה מכתב רשום למבקשת ולבעלה וכן לשוכרי החנות, ובו דרישה לפנות את החנות לא יאוחר מיום 1.12.06 (נספחים ד', ה' ל-נ/5).

ביום 10.1.07 הגישה המשיבה כנגד המבקשת וכנגד צדדים שלישיים ששכרו ממנה את החנות, תביעת פינוי וסילוק יד, לבימ"ש השלום בת"א-יפו (ת.א. 11994/07). בהליך זה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תוצאות פסק-הדין בהליך דנן יכריעו גם את גורל תביעת הפינוי (נ/4).

ביום 29.1.07 הגישה המבקשת לרשם לענייני ירושה בקשות ביטול וכן התנגדות לצו קיום הצוואה (נספח א' לבקשה). הבקשות הועברו לדיון בפני ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ.

ביום 18.6.07 ניתנה החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה לפיה נמחקו התביעות (תע' 2690/07 ותע' 2691/07) לצורך הגשתן לביהמ"ש המוסמך.

טענת המבקשת בתמצית היא, כי לאור הסכם המכר שנחתם בינה לבין המנוחה, זכויות הבעלות בחנות צריכות לעבור אליה ולא אל המשיבה.

כעולה מהסיכומים שהוגשו מטעם המשיבה, טענתה מתמקדת בכך שהמנוחה מעולם לא חתמה על הסכם למכר החנות, והחתימה המופיעה על המסמך הינה חתימה מזויפת שנלקחה ממסמך אחר.  

מכאן הבקשה אשר הוגשה לביהמ"ש ביום 19.7.07;

התיק הועבר להרכב זה ונקבע להוכחות לתאריך 20.3.08.