פסק-דין בתיק הפ 820/02

א. מבוא:

בפני דרישה לפיצויים לפי סעיף 9 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן - " פקודת הקרקעות"), בגין הפקעת מגרש ועליו מבנה הידוע כגוש 4941 חלקה 63 בשטח של כ- 682 מ"ר המצוי ברחוב האלון 701/2 בעיר יבנה (להלן - " המקרקעין" או "הנכס").

ב. רקע עובדתי:

ביום 24.02.63 נחתם הסכם בין הורי המבקש לבין חברת "עמידר" - החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן - " חברת עמידר") לפיו רכשו בני הזוג צריף בן שני חדרים, על המקרקעין (לפי נתוני חברת עמידר מדובר בצריף בשטח 28 מ"ר לערך שנבנה בשנת 1952). באותם השנים היה הנכס בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, הוא המשיב 3 בתובענה שבפני (להלן - " המינהל"). בפועל, חברת עמידר היא שניהלה את הנכסים שהיו בנויים על המקרקעין בעבור המינהל.

בשנת 1964 קיבלו הורי המבקש היתר בנייה להחלפת הצריף בבניין למגורים בן שלושה חדרים, הול, מטבח, שירותים ומרפסת, על שטח בנוי של 89.2 מ"ר (נספח י' לתשובת משיבות 2-1 להמרצת פתיחה).

לטענת המבקש, על סמך היתר בנייה זה בנו הוריו במקרקעין שלד של מבנה למגורים (להלן - " השלד") , אשר נותר על כנו, בצורה זו או אחרת, במרוצת השנים.

 לטענת המשיבות 2-1, ביום 09.06.66 נכנסה לתוקפה תוכנית שיכון ציבורי 3/62/1 אשר חלה, בין היתר, על המקרקעין. לפי תוכנית זו, המקרקעין היו מצויים בשטח המוגדר כאזור לתכנון מחדש. משמעות הדבר הינה כי לא ניתן לבנות על המקרקעין עד אשר יוסדר הפן התכנוני של השטח בו הוא מצוי.

בשנת 1979 קיבל המבקש מהוריו את הזכויות בנכס, ללא תמורה (נספח ג' להמרצת הפתיחה).

ביום 08.07.82 אושרה תב"ע יב/3 על ידי הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז מרכז, היא תוכנית לשינוי המתאר בקרקע הכוללת את המקרקעין נשוא הדיון ובתאריך 05.08.82 פורסמה ההודעה לעניין זה בילקוט הפרסומים (י.פ. 2840, נספח ב' לכתב תשובת המשיבות 2-1).

בתאריך 12.12.82 פורסמה בילקוט הפרסומים (י.פ. 2873, נספח ה' לכתב תשובת המשיבות 2-1) הודעת המשיבה 2, היא הועדה המקומית לתכנון ובנייה יבנה (להלן - " הועדה המקומית"), לפי סעיפים 5,7 לפקודת הקרקעות וסעיפים 190-189 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן - " חוק התכנון והבנייה"). בהודעה נמסר כי הקרקע עליה מצוי בין היתר, הנכס, דרושה באופן דחוף לועדה המקומית לצרכי ציבור וכי על כל אדם המחזיק בקרקע האמורה למסור מיידית את החזקה בה. לעניין הפיצוי בעבור הקרקע נמסר כי הועדה המקומית מוכנה לשאת ולתת על רכישת הקרקע האמורה, כך שכל התובע זכות או טובת הנאה במקרקעין ודורש לקבל פיצוי בגין ההפקעה, נדרש לפנות לעירייה תוך חודשיים מיום פרסום ההודעה. 

בתאריך 03.03.83 פורסמה בילקוט הפרסומים (י.פ. 2899, נספח ו' לכתב תשובת המשיבות 2-1) הודעה על תפיסת החזקה במקרקעין מטעמה של הועדה המקומית, בהתאם לסעיף 19 לפקודת הקרקעות.

ביום 12.04.83 נשלחה למינהל ההודעה אודות תפיסת החזקה. בנוסף, פורסמה ההודעה בעיתון יומי (נספחים ז'-ח' לכתב תשובת המשיבות 2-1).

ביום 06.05.83 נרשמו המקרקעין בלשכת רשם המקרקעין, כמקרקעין בבעלות עיריית יבנה, היא המשיבה 1 בענייננו (להלן - " העירייה").

בשנת 1996 ניתן היתר בנייה למקרקעין המשמש כיום כחלק ממתחם ציבורי בשם "אשכולות פיס", המהווה מרכז קהילתי בשכונת רמות ויצמן ביבנה.

לטענת המבקש, השלד, אשר משך שנים רבות נותר על כנו, בצורה זו או אחרת, נהרס בין השנים 1998-1997 במהלך בנית מרכז הפיס וכיום משמש כחצר וחניה של מרכז הפיס הקהילתי.

ביום 01.07.02 הגיש המבקש את התובענה שבכותרת.

מכיוון שחלפו קרוב לעשרים שנים ממועד ההפקעה, נדרשתי מטעם המשיבות 2-1 לסוגיית התיישנות התביעה דנן וסילוקה על הסף. בעניין זה קבעתי, כי בכל הנוגע לזכותו של המבקש בנכס, מניין ההתיישנות חל מתאריך 31.08.96, הוא התאריך בו הודתה העירייה במסמך בדבר קיום זכותו של המבקש בנכס. על כן ומכיוון שמתאריך זה ועד למועד הגשת התביעה דנן, טרם חלפו שבע שנים, נדחתה הבקשה הנ"ל  (בש"א 21184/02, החלטה ניתנה ביום 08.09.04).

בהחלטה נוספת, מיום 17.10.04, נעתרתי לבקשתם של ב"כ המשיבות 2-1 וב"כ המבקש לצרף את המינהל, כמשיב שלישי לתובענה שבפני.

בדיון המקדמי שנערך בפני בתאריך 07.02.05 הודיעו ב"כ הצדדים כי ישנה אפשרות להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. בסופו של דבר, הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט כי לא עלה בידם לסיים את הדיון בתיק מחוץ לכותלי בית המשפט, מכאן, התיק נקבע לשמיעת הוכחות.