פסק-דין בתיק הפ 819/07

רקע

ביום 20.2.89 התקשרה צמרת השרון חב' לבנין והשקעות בע"מ (להלן: "חברת הבניה") באמצעות מנהלה הרצל בכור (להלן: "הרצל בכור"), עם משיבה 2 (להלן: "חברת קדר") בהסכם לבניית בנין מגורים (להלן: "הבניין") על חלקה 101 בגוש 6105 בבני ברק, הרשומה בפנקס המקרקעין בבעלות חברת קדר (להלן: "הסכם הקומבינציה").

ביום 14.3.89 נכרת בין המבקשת ורפאל שחר סבר (להלן: "המבקשת") לבין חברת הבניה הסכם מכר לפיו רכשה המבקשת דירה בבניין (להלן: "הדירה") תמורת 122,000 ש"ח (להלן: "הסכם המכר").

ביום 18.2.1999 ולאחר שהחזקה בדירה נמסרה למבקשת, הודיעה עו"ד טובה כהן  אשר מונתה לרישום הזכויות בבניין בפנקס המקרקעין (להלן: "עו"ד כהן"), למבקשת, כי הבניין נרשם כבית משותף וניתן לרשום את זכויות המבקשת בדירה בכפוף להמצאת אישורים בהם אישור לרישום בפנקס המקרקעין ממשיב 3 (להלן: "אליהו קדר") ואישור לפטור מס שבח בגין רכישת הדירה.

המבקשת פנתה אל אליהו קדר וביקשה ממנו להמציא לה אישור לרישום זכויותיה בפנקס המקרקעין, אולם אליהו קדר התנה את מתן האישור בתשלום חלקה של המבקשת בהוצאות אשר לטענתו הוציא לאחר שחברת הבניה חדלה מפעילות.

חברת הבניה נמחקה ממרשם רשם החברות ובהסכמת המבקשת התובענה נגדה נמחקה (ע' 1 לפרוטוקול מיום 26.11.07).

בתובענה שלפני עותרת המבקשת:

1. לקבוע כי הרצל בכור אחראי באופן אישי להפרת הסכם המכר ולחייב אותו להמציא לה אישור מס שבח או אישור על פטור ממס שבח.
2. להורות למשיבים 2 ו - 3 לאשר לעו"ד כהן לרשום את הזכויות בדירה על שם המבקשת ורפאל שחר סבח.
3. להורות לשלטונות מס שבח למסור כל מידע רלבנטי לרישום הדירה למבקשת ולהנפיק אישור מס שבח או פטור מתשלומו.
4. להצהיר כי הזכויות בדירה הינן של המבקשת ורפאל שחר סבח.

טענות המבקשת

המבקשת שילמה את מלוא תמורת הדירה בהתאם להסכם המכר ולטובתה נרשמה הערת אזהרה על הזכויות  במקרקעין. את התשלום האחרון על חשבון תמורת הדירה, בסך של 15,000 ש"ח, שילמה המבקשת  לעו"ד כהן על פי דרישת אליהו קדר, וסכום זה אף הועבר לידי אליהו קדר.

בהסכם המכר התחייבה חברת הבניה להמציא אישור על תשלום מס שבח ולרשום את זכויות המבקשת בדירה תוך שנה ממועד רישום הבנין כבית משותף.

ביום 18.2.99 הודיעה עו"ד טובה כהן, כי הבניין נרשם כבית משותף ולצורך רישום זכויות המבקשת עליה להמציא אישור מס שבח מהרצל בכור ואישור לרישום בפנקס המקרקעין מאליהו קדר. בסמוך, פנתה המבקשת אל אליהו קדר כדי שימציא לה אישור לרישום זכויותיה בפנקס המקרקעין, אולם אליהו קדר התנה את מתן האישור בתשלום סך של 25,000$, בטענה כי ביצע עבודות להשלמת הבניין וכי על המבקשת להשתתף בהוצאה זו. המבקשת התנגדה לדרישתו של אליהו קדר אשר סירב ליתן למבקשת אישור לרישום זכויותיה בפנקס המקרקעין.

לאחר שחברת הבנייה חדלה מפעילותה פעלו דיירי הבניין לחיבור חשמל לבניין מבלי שאליהו קדר השתתף בתשלומים הכרוכים בכך.

ככל שאליהו קדר ביצע עבודות פיתוח ותשתית מסביב לבניין נעשו עבודות אלה בהתאם להתחייבות חברת הבניה ו/או קדר ובהתאם להסכם פשרה שנכרת בין אליהו קדר לבין חברת הבניה.

הרצל בכור, מנהלה של חברת הבניה, חב באחריות אישית למחדלה של חברת הבניה ו/או התרשל בכך שלא הבטיח שחברת הבניה תמציא למבקשת אישור פטור ממס שבח. אחריותו האישית של הרצל בכור נגזרת גם מהאמור במכתבה של עו"ד כהן, נציגתו, אשר הפנתה את המבקשת אליו אישית כדי שימציא לה את אישור הפטור ממס שבח.

אליהו קדר הציג מצג לפיו אין להבחין בין ענייניו האישיים לבין ענייני חברת קדר, לפיכך יש לחייבו באופן אישי לפעול לרישום זכויות המבקשת בפנקס המקרקעין.

טענות המשיבים

א.      המבקשת הייתה מודעת כבר בשנת 1990 להפרת הסכם הקומבינציה ונפקותו כלפיה. אפילו יש למנות את תקופת התיישנות התובענה לרישום זכויות המבקשת מפברואר 2000, שנה לאחר רישום הבניין כבית משותף, חלפו 7 שנים עד להגשת התובענה ולפיכך התיישנה  התובענה  לפני הגשתה ביולי 2007.

ב.      המבקשת לא התקשרה באופן אישי עם אליהו קדר או הרצל בכור, ועל כן  אין לה עילת תביעה נגד אליהו קדר או הרצל בכור באופן אישי.