פסק-דין בתיק הפ 817/04

1.         המבקשים עותרים כי בית המשפט יעמיד לעיונם את ממצאי הדו"ח שערך המשיב (להלן: " הבנק") בנוגע לפעולות שנעשו בחשבון המבקשים בסניף הבנק.

2.         הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, מכוחה הם ויתרו על חקירות נגדיות של המצהירים על תצהיריהם, והם הגישו סיכומים בהתאם לחומר שבתיק בית המשפט.

לכן, פסק דין זה ניתן בהתאם למכלול החומר שבתיק בית המשפט, וטענות הצדדים בסיכומים.

3.         למעשה, הבנק אינו חולק על כך כי הוכן על ידיו מסמך כלשהו, הקשור בחשבונם של המבקשים.

אלא שהבנק טוען שתי טענות עיקריות כנגד התביעה:

האחת, כי המסמך הוא  חסוי, שכן הוא הוכן במסגרת בדיקה משפטית לקראת הליך משפטי צפוי, לאור מכתבו של המבקש אל הבנק.

והשניה, כי המבקשים אינם זכאים לכך שבקשתם תיעתר, שכן מדובר בהליך של גילוי מסמכים טרם הגשתה של תביעה על ידי המבקשים, והליך כזה אינו אפשרי.

טענת החסיון

4.         המבקשים טוענים כי יש לדחות את טענת החיסיון של הבנק.

לגישתם, הנטל על הטוען לחיסיון להוכיח את טענתו.

בענייננו, לטענת המבקשים, המצהיר מטעם הבנק אינו מצהיר מידיעתו האישית, ואינו מציין את המקור לידיעתו.

בנוסף, על פי ההלכה הפסוקה, מסמך יכול ליהנות מחיסיון רק כאשר המטרה העיקרית להכנתו הייתה ההכנה הצפויה לקראת משפט. אם המסמך היה נערך בין כה וכה - הוא אינו צריך ליהנות מחיסיון.

בענייננו, לטענת המבקשים, הוכח ממכתבה של ב"כ הבנק עו"ד גושן, מיום 30.9.03 (נספח יח' להמרצת הפתיחה), כי בדיקת טענותיו של המבקש נעשתה מלכתחילה על מנת לתת תשובה למבקש עצמו. לכן, אין לקבל את טענת החיסיון.

על פי הטענה, גם טעמים של טובת הציבור מחייבים שלא לקבל את טענת החיסיון, לאור חובת האמון שבנק חב ללקוחותיו.

5.         אינני מקבלת את טענת המבקשים.

כפי שצויין לעיל, הצדדים בתובענה ויתרו על חקירות המצהירים.

אני סבורה כי הבנק הוכיח את גרסתו לפיה המסמך שהוכן על ידיו הוכן בציפיה לתביעה אפשרית כנגדו על ידי המבקשים.

כך, אין למעשה עוד מחלוקת כי המסמך שהוכן על ידי הבנק, הוכן לאחר מכתבו של המבקש מיום 17.9.03, בו דרש המבקש מהבנק לפצות אותו בסכום של 9,477,408 ש"ח.

אכן, הבנק השיב מלכתחילה (במכתב נספח יח' לתובענה), כי הוא מבקש לבדוק את טענות המבקש, כדי להשיב לו ולצורך "התייחסות רצינית ונאותה" לטענות.

אולם, אין לשלול את טענת הבנק לפיה משהחל הבירור של טענות המבקש, החליט הבנק להערך לתביעה אפשרית של המבקש כנגדו, וכי המסמך שהוכן - הוכן לצורך כך. זוהי מסקנה העולה באופן סביר מחומר הראיות.