פסק-דין בתיק הפ 815/07

רקע

ביום 1.12.05 נערך בין המבקש לבין המשיב זכרון דברים (להלן: "זכרון הדברים") לפיו הסכים המשיב למכור למבקש דירה ברח' שי עגנון 6 בבת ים (להלן: "הדירה").

במעמד החתימה על זכרון הדברים שילם המבקש למשיב סך של 500$ ובסמוך ניהלו הצדדים משא ומתן להשלמת העסקה אולם בסופו של דבר לא נחתם חוזה והעסקה לא הושלמה.

בתובענה שלפני עותר המבקש להורות על אכיפת זכרון הדברים ולחייב את המשיב להעביר לו את הזכויות בדירה בהתאם לתנאים שנקבעו בזכרון הדברים.

טענות המבקש

בפגישה שהתקיימה ביום  1.12.05 בין המבקש ואשתו לבין המשיב ואשתו נוהל משא ומתן לרכישת הדירה. בסיומו של המשא ומתן נערך זכרון הדברים בו נקבעה תמורת הדירה בסך 184,000$, נקבעו מועדי התשלומים וסכומם, נקבע מועד לפינוי הדירה ליום 1.3.06 ולכל המאוחר 1.5.06 ונקבע פיצוי מוסכם בסך 5,000$.

בסעיף 10 לזכרון הדברים התחייבו הצדדים לחתום על חוזה בפני עו"ד תוך 7 ימים ונקבע כי כל עוד לא נחתם החוזה ו/או אם לא ייחתם החוזה יראו הצדדים את זכרון הדברים כהסכם מחייב  לכל דבר.

בסמוך לאחר עריכת זכרון הדברים ניהל המבקש באמצעות עו"ד אסתי יפרח (להלן: "עו"ד יפרח") משא ומתן עם המשיב אשר יוצג על ידי עו"ד אריאל שרף (להלן: "עו"ד שרף") להשלמת העיסקה, לאחר שהתברר כי מלוא זכויות המשיב בדירה לא רשומות על שם המשיב, כי המשיב דרש מהמבקש להשתתף בתשלום היטל השבחה בניגוד למוסכם.

ביום 12.2.06 שכר המבקש דירה למגורים לתקופה המתחילה מיום 1.3.06, המועד בו התחייב למסור את החזקה בדירתו לקונה.

לאחר שהמשא ומתן לניסוח הסכם מפורט הושלם הסכימו הצדדים להיפגש ביום 12.3.06 לחתימה על החוזה, והמבקש פעל להכין שיקים בנקאיים על חשבון תמורת הדירה. אולם ביום 12.3.06 הודיעה עו"ד יפרח למבקש כי המשיב התחרט ואינו מעוניין לחתום על חוזה.

עד למועד הגשת התובענה המשיב לא שלח מכתב על ביטול הסכם המכר ו/או לא החזיר את הכסף למבקש.

טענות המשיב

בסמוך לעריכת זכרון הדברים פנה המשיב לעו"ד שרף כדי שיפעל להשלמת העסקה ורק אז התברר לו כי הזכויות בדירה אינן רשומות במלואן על שמו בפנקס המקרקעין. המשיב פעל כמיטב יכולתו לסיים את הליכי הרישום ובין הצדדים נוהל משא ומתן להשלמת תנאי העיסקה.

בסופו של דבר הסכימו עו"ד שרף ועו"ד יפרח על תנאי העיסקה ונקבע מועד לחתימה על החוזה, אולם המבקש לא הופיע למועד שנקבע ואף לא לפגישה נוספת שנקבעה, ככל הנראה משום שהלוואה שביקש למימון רכישת הדירה לא אושרה.

במכתב מיום 20.3.06 הודיע המשיב לעו"ד יפרח כי המבקש הפר את ההסכם וכי הוא רואה עצמו משוחרר מכל התחייבות כלפי המבקש ורשאי למכור את הדירה לצד ג'. בסמוך העביר המשיב למתווך אלי אשכנזי סך של 500$ לצורך השבתם למבקש.

המבקש לא טרח להשיב למכתב האמור, לא שילם מאומה על חשבון הדירה, ולא נקט בצעד כלשהו במשך למעלה משנה ושלושה חודשים.

ככל הנראה, נוכח השינויים בשוק הנדל"ן וצניחת שער הדולר החליט המבקש להגיש את התובענה כעת, כדי לנסות לזכות בדירה בתנאים שונים לחלוטין מהתנאים ששררו בעת עריכת זכרון הדברים.

דיון

תוקפו של זכרון הדברים

א.       לטענת המבקש, בעת עריכת זכרון הדברים הייתה לצדדים כוונה להתקשר בהסכם מחייב וכל הפרטים הדרושים להשלמת העסקה בין הצדדים סוכמו. לפיכך ובהתאם להוראות סעיף 10 לזכרון הדברים בחלוף 7 ימים ממועד עריכת זכרון דברים ומשלא נחתם חוזה מהווה זכרון הדברים חוזה מחייב לכל דבר.

לטענת המשיב, אמנם על פי לשון האמור בסעיף 10 נראה לכאורה שזכרון הדברים השתכלל לכדי חוזה מחייב, אולם הצדדים בהתנהגותם בעת ולאחר עריכת זכרון הדברים גילו דעתם שזכרון הדברים מהווה רק "מסמך הבנות" במשא ומתן לקראת כריתת הסכם מפורט ומחייב בשלב מאוחר יותר.

בסעיף 10 לזכרון הדברים (נספח ב), נקבע: